קורונה ושפעת

20.3.2021

חיבור זה התפרסם לראשונה ב 14.4.2020 ומכיוון שממצאי הקורונה משתנים ועשויים להשפיע על המסקנות, אני משתדל לעדכנו ככל שאוכל.

קורונה ושפעת
נכתב ע"י דוד תלמוד[1]

תקציר

בסוף 2019 – לפני עידן הקורונה – פרופ' יורם לס, היום נושא הדגל של מכחישי-הקורונה, התראיין ב'עולם הבוקר' בערוץ 13 וכאשר נשאל על הבהלה מ'שפעת החזירים' דווקא הקטין את תמותת השפעת העונתית כדי לשכנע את הצופים שאין מקום לדאגה לגבי 'שפעת החזירים', באומרו שמשפעת (עונתית) מתו בשנה האחרונה רק 17 איש ובשנה שלפניה: 37;
הלאה…פרופ' לס שינה את גרסתו וטען[2] בשיחה עם 'גלובס' ב 20.3.2020 ש "הקורונה היא סתם מגפה עם יחסי ציבור" ונקב הפעם במספר שונה של מתים משפעת בישראל בשנה שעברה – 126;
מאוחר יותר, בתחילת חודש מאי כשמספר המתים מקורונה בישראל התקרב ל- 200, "עדכן" פרופ' לס בדבריו פעם נוספת את נתוני התמותה מ"שפעת" ל"מחלה-דמוית-שפעת" Influenza Like Illness (ILI) שגורמת בישראל (לדבריו) ל 1,000 מתים בשנה.

המקור המוסמך לגבי נתוני תמותה בישראל היא הלמ"ס[3] ולא לס…ממוצע התמותה השנתי משפעת בשנים 2014 עד 2018[4] הוא 69 ומדלקת ריאות – 1,161; תמותת השפעת הרשמית היא רק זו שנקבעת בתעודות הפטירה. יחד עם זאת ניתן להסכים שנתונים אלה הינם בחסר מסוים משום שסיבוכי שפעת שגורמים לדלקת ריאות לעיתים נרשמים בתעודות הפטירה כ'דלקת ריאות' למרות שמחולל התחלואה והתמותה הוא אכן שפעת. נכנה את התמותה מדלקת-ריאות-עקב-שפעת 'שפעת וסיבוכיה' וננסה להעריך את כמותה על פי שתי שיטות:

על פי מחוללי דלקת הריאות
על פי חודשי השנה

לא אלאה את קורא התקציר בלבד (שהוא קורא שאני חס על זמנו היקר) בפירוט השיטה הראשונה שמבוססת על ניתוח אפידמיולוגי שתוצאתו 29.4% ממחוללי דלקת ריאות הם למעשה 'שפעת וסיבוכיה'. מי שימשיך לעיין בחיבור זה ימצא את הפירוט בפרק 5.8.1;
את התקציר נמשיך בהסבר הפשוט יותר על הערכת 'שפעת וסיבוכיה' על פי חודשי השנה:

שפעת קיימת בערך ששה חודשים: מהשבוע ה 43 עד השבוע ה 17 של השנה שלאחריה. בחודשים[5] אלה התמותה מדלקת הריאות בשנת 2017 למשל[6] היוותה כ 60% מהתמותה השנתית (כלומר בשאר השנה, חודשים מאי עד אוקטובר, כ 40% מהתמותה השנתית מדלקת ריאות נפטרו לא משפעת – שלא קיימת בחודשים אלה). כלומר:
אחוז המתים החודשי מהכמות השנתית מדלקת ריאות בחודש חשוף לשפעת הוא 60%/6=10%
אחוז המתים החודשי מהכמות השנתית מדלקת ריאות בחודש שאינו חשוף לשפעת הוא 40%/6=6.67% התמותה העודפת החודשית מדלקת ריאות בשל שפעת הוא ההפרש כלומר 3.33% לחודש.
ולמשך 6 חודשים = 20%
סיכום ביניים:
בשיטת מחוללי דלקת ריאות אחוז ההשפעה של השפעת הוא 29.4%
בשיטת התמותה העודפת מדלקת ריאות בחודשי החורף ההשפעה אינה רחוקה מהראשונה והיא: 20%
נתחשב בממוצע בין שתי השיטות: 24.7%

69 + 0.247*1161 = 356

לפיכך, לא 1,000 לפי פרופ' לס – אלא 356 מתים.

מ 20.3.2020 (המת הראשון בישראל מקורונה) עד 20.3.2021 במשך 364 ימים מתו מקורונה בישראל 6,073 איש. לפיכך מספר המתים במונחי[7] שנה שלמה הוא 6,090
אם כך, יחס ההחמרה בין תמותת הקורונה לתמותת "שפעת וסיבוכיה" בישראל הוא יותר מ 17

בארה"ב לא זקוקים לחישובים המקורבים שערכתי, שכן תמותת "השפעת וסיבוכיה" מוצגת באתר של ה CDC. ממוצע התמותה של ארבע עונות השפעת הידועות האחרונות[8]: הוא 39,048 לשנה. זאת לעומת 554,104 מתים מקורונה במשך 384 ימים ממועד פטירתו של האדם הראשון בארה"ב (29.2.2020) שמהווים כ 527,000 מתים במונחי[9] שנה שלמה.
אם כך, יחס ההחמרה בין תמותת הקורונה לתמותת "שפעת וסיבוכיה" בארה"ב הוא יותר מ 13

פרופ' לס תירץ את התמותה הגבוהה מקורונה בארה"ב ב 5.7.2020 לערוץ 7 בזו הלשון:
"אני לא מתחמק מהדיון לגבי ארה"ב, אבל זו המדינה עם מערכת הבריאות הציבורית המחורבנת ביותר בעולם"

בהנחה שנסכים שאכן איכות מערכת הבריאות הציבורית האמריקנית גרועה, הרי איכות גרועה זו ישימה באותה מידה גם לתמותת השפעת, ואנו הרי עוסקים בהשוואה בין קורונה לבין שפעת…

לכן, קורונה איננה "סתם מגפה עם יחסי ציבור" אלא, בהיעדר חיסון, מגפה חמורה בסדר גודל משפעת.

משמספר הנפטרים מקורונה גדל ועבר, לדאבוננו, את האלף וטענות המכחישים המבוססות על "נתוני" השפעת הוזמו, נשמעים קולות הטוענים שבישראל ה"תמותה עודפת" ביחס לממוצע הרב-שנתי אינה משמעותית, ולפיכך "אין קורונה"…חיבור זה יפריך גם טענה משוללת יסוד זו, ויוכיח התאמה בין ה"תמותה העודפת" לבין מספר הנפטרים מקורונה.

החיבור מכיל, בין השאר, מודל מקורב ופשטני לגבי הקטלניות בפועל של הקורונה כתלות באחוז המבוגרים (מעל גיל 65) באוכלוסייה, ומחשב מכאן את אחוז הנשאים (המאומתים והנסתרים) על פי התמותה. נכון למועד כתיבת החיבור אחוז הנשאים בישראל הוא כ 28% (יותר מפי 3 מהמקרים המאומתים).

לקורא הנבון שישאל את עצמו: כשמספר המתים מקורונה נמוך יחסית היה ראוי להתפלמס עם פרופ' לס ועמיתיו אודות 1,000 או 356 מתים משנה משפעת; אבל בעידן של תמותה של כמעט 6,000 מתים מקורונה בישראל (בתקופה קצרה משנה) מה החשיבות לכך? הרי "ברור" שקורונה ממיתה יותר משפעת. אז זהו…שלא לכולם זה ברור. איש (כמעט) מעדת המכחישים לא חזר זו. תמיד יש בידם תירוץ חדש כדי להצדיק את עמדתם שנקבעה על ידם מראש. יתרה מזו, השתלשלות העניינים עד כה יכולה לשמש לקח בנושא זהירות ממומחים ומדבריהם.

מבוא

מאז פרוץ מגפת הקורונה נשמעת דעה שקורונה אינה שונה בעוצמתה ובהשלכותיה משפעת. זאת מפי פרופסורים בעלי הישגים מקצועיים נכבדים, כל אחד בתחומו, שהפכו בצוק העיתים גם
ל"מומחים-לעת-מצוא-לענייני-אפידמיולוגיה" כגון:
פרופ' יורם לס[10]: (שהתנבא בפברואר 2020 שהנגיף לא יצא אל מחוץ לסין)[11] ("אין שום מגפה, מתו חמישה בכל העולם מחוץ לסין")[12]
("הקורונה היא סתם מגפה עם יחסי ציבור")[13] ("על קורונה, שפעת ושטיפת מוח")[14]
("תוחלת החיים בישראל היא 82 שנה. זה הגיל הממוצע שבו נפטרים בישראל. הגיל ממוצע של הנפטרים בגלל מחלת הקורונה הוא גם כן כ–82 שנה. מכאן שבממוצע, בכלל לא מתים ממחלת הקורונה")[15]
("עושה רושם ובהתייעצות עם אנשים שמאוד מבינים – מעל 20 מעלות הנגיף הזה מת. איפה שזה 20 מעלות פחות הוא חי, הוא מדבק". "ככל שהמומחים שאני מתייעץ איתם אומרים לי, … הם מבטיחים לי שבמזרח התיכון אין בעיה ובקיץ זה יעלם")[16]
("במזרח התיכון הנגיף לא פעיל")[17]
פרופ' זאב רוטשטיין[18]: ("לא חכם להניח שתהיה מגפה בארץ. אולי יגיע חולה אחד או שניים, אפילו עשרה")[19]
פרופ' מייקל לויט[20] ("אופתע מאד אם בישראל ימותו יותר מעשרה אנשים")[21]
פרופ' יצחק בן-ישראל[22] (4,500 אנשים מתים בכל שנה משפעת בישראל בשל סיבוכים, אז סוגרים בגלל זה את המדינה?"…
"מתברר ששיא ההתפשטות כבר מאחורינו זה כשבוע, וככל הנראה היא תדעך כמעט לגמרי בתוך שבועיים בערך")[23]
ניתן לכנות פרופסורים[24] אלה בשם "מכחישי-קורונה[25]"…

בעיסוקי אני "מהנדס מערכת" – עיסוק שמטבעו אינו יוצר מומחיות עומק בתחום מסוים. אני רואה את עצמי "מומחה-למומחים"[26], איש רוחב, מעין Jack of all trades – master of none[27]
לכן, אף על פי שאינני מומחה לנגיפים, אני מיומן דיי בהשגת נתונים ממקורות מהימנים ובניתוחם כיאות. אני שייך ל"רודפי נתונים" שעידן הקורונה הצמיח. ניתן לקרוא על אחדים מאיתנו בכתבה (אוהדת…) עם השם (המתוחכם אך המטעה…): "גרפומנים[28]"

מהצד האחר: מומחים מניחים שמפני שהם מבינים בדברים מסוימים יותר מרוב האנשים, הם מבינים גם בכל דבר אחר יותר מרוב האנשים – זוהי טעות נפוצה. לא זו אף זו, מומחים-לעת-מצוא אלה לא תמיד רואים צורך לנמק ולהוכיח את טענתם (השגויה) – מספיק, לדעתם, לנפנף בשמם כדי לשכנע את בן שיחם.

לאחר בחינת הנתונים בנושא שפעת-קורונה אני מגיע למסקנה שונה לחלוטין מדעתם של המומחים הנ"ל. במסמך זה אנסה להסביר מסקנה זו.

המסמך לא ייכנס לסיבות הרפואיות[29] מדוע קורונה חמורה משפעת – שהעיקרית היא עד לאחרונה היעדר חיסון או תרופה[30]. כמו כן, גם אם יזכיר (לצורך השוואה לשפעת) את השפעת חוסר ההגבלות החברתיות על התמותה מקורונה, המסמך לא נועד ולא עוסק בדעות הנובעות מערכים אישיים – אלא יתרכז רק בעובדות.

נראה שהאמת פחות חשובה משהייתה בעבר. אנשים ממציאים אותה בעצמם כדי שתחזק את האמונות האישיות שלהם. מכון ראנד הוציא על כך ספר ששמו "דעיכת האמת[31]". העובדות אינן ישימות משום שהן עלולות, חלילה, להפריך את אותן אמונות. האמת, בעידן של רשתות חברתיות גם אינה תמיד גלויה; צריך להעמיק כדי להגיע אליה, לבור את הבר מן התבן, ובכלל – להשקיע מאמץ. לכתיבת מסמך זה הקדשתי כמה מאות שעות, ולצורך קריאה בו גם הקורא יאלץ להשקיע. בעולם של סיפוקים מיידים – מי יטרח לעשות זאת? ובכל זאת, נצא לדרך – למען מי שיבחר בכך.

הגדרת התמותה

הגדרת 'תמותה' היא בסיסית לדיון שבסקירה זו. כשהתקשורת (ואפילו חלק מהמומחים) משתמשת במונח 'תמותה', כוונתה בדרך כלל לאחוז המתים מתוך מקרי התחלואה המאומתים. ואז נשאלות שתי שאלות:

מדוע רק מתוך מקרי התחלואה המאומתים? אולי נכון יותר להגדיר שאחוז התמותה הוא מתוך כלל הנשאים: המאומתים והנסתרים; אבל מי ידע מהו מספר המקרים הנסתרים? הרי כשמם כן הם – נסתרים. אם לא ידוע לנו מהו מספרם, כיצד נחשב את אחוז התמותה מתוכם?
האם נכון בכלל לחשב את אחוז התמותה מתוך המקרים? הרי ההשפעה על האוכלוסייה אינה מסתכמת רק באחוז מתוך התחלואה – ההשפעה האמיתית היא של התמותה מתוך גודל האוכלוסייה.
דוגמה: הסארס[32] הדביק ב 2003 רק 8,096 אנשים בדרום מזרח אסיה מתוכם מת אחוז גבוה 774 איש – כ 10%. מחלה קטלנית ביותר מבחינה זו. אבל אחוז התחלואה מתוך האוכלוסייה העצומה הנ"ל היה זניח.

משתי הסיבות הנ"ל נכון יותר להגדיר את אחוז התמותה מתוך האוכלוסייה. תחום הבריאות מכנה אותו 'שיעור התמותה'[33] (Mortality Rate). קיימות שתי הגדרות עיקריות ל'שיעור התמותה':

'שיעור תמותה גולמי' שמייצג את האחוז המדויק של מספר המתים הכללי מתוך האוכלוסייה, בדרך כלל ביחס ל 1,000 איש.
'שיעור תמותה מתוקנן' שמתאים את התמותה של אותה מדינה לתקן עולמי לפי משקלי גיל. תקנון לגיל מאפשר השוואה בין אוכלוסיות שונות הנבדלות בהרכב הגילים.

בחיבור זה אשתמש בכמה מונחים נוספים:

שיעור תחלואה = היחס בין המקרים המאומתים לגודל האוכלוסייה.
מכפיל תחלואה[34] = מספר הנשאים (המאומתים והנסתרים) ביחס למספר המקרים המאומתים.
הוא גם היחס בין הקטלניות המאומתת לבין הקטלניות בפועל.
תמותה (או שיעור התמותה) = שיעור תמותה גולמי (מספר המתים מתוך האוכלוסייה כולה).
תמותה צפויה[35] = מספר המתים בפועל + אחוז צפוי של תמותה מכמות החולים הקשים במועד החישוב.
בשל התקדמות המידע והידע אחוז המתים מהחולים הקשים בעולם[36] פחת מכ 80% ל 42% בישראל, היה בתחילת המגפה (ידיעה מ 1.5.2020[37]) כ 50% מהחולים הקשים אינם מתאוששים, לצערנו, ומתים. בינתיים, בישראל ירד (ידיעה מ 22.9.2020)[38] לכ- 20%:
תמותה עודפת[39] = עודף שיעור התמותה הגולמיExcess Mortality) ) ביחס לממוצע רב-שנתי.
תמותה עודפת-עודפת[40] = הפרש התמותה העודפת ביחס לתמותת הקורונה.
קטלניות מאומתת[41] = מספר המתים מתוך המקרים המאומתים עד כה.
(CFR) Case Fatality Rate
הערות:
א. יודגש שמכיוון שמספר המקרים המאומתים תלוי במספר הבדיקות, הרי מדד זה אינו משקף את הקטלניות ה"אמיתית".
ב. עוד יודגש שמכיוון שהמגפה דינמית ואינה מגיעה לסופה, הרי כמות המתים בנקודת זמן מסוים נובעת ממצב התחלואה (כמות המקרים המאומתים) זמן מה לפני מועד החישוב (נניח כשלושה שבועות). לכן היחס של תמותה לתחלואה בנקודת זמן מסוים אינו מדויק, אבל נוח לחישוב. מכיוון שהתחלואה המצרפית גדלה, הרי החישוב של 'קטלניות מאומתת' תוך כדי מגפה הוא חסם תחתון, זמני, שצפוי לעלות לאחר עצירת התחלואה. זאת מכיוון שבשלב סופי של המגיפה לא יצטרפו חולים מאומתים נוספים, ואילו מספר המתים (מתוך התחלואה הקיימת) יימשך.
קטלניות צפויה[42] = קטלניות מאומתת כאשר היא מתבססת, בנוסף על מספר המתים עד כה, גם על חלק מהחולים הקשים באותו מועד הצפויים (על פי סטטיסטיקה מן העבר באותה מדינה) למות.
קטלניות בפועל[43] = מספר המתים עד כה מתוך כלל הנשאים[44]. Infection Fatality Rate (IFR)
הערה: יובהר שמכיוון שמספר הנשאים הנסתרים אינו ידוע (אם הנשאים היו ידועים, הרי היו נחשבים 'מאומתים'), הרי גם מדד זה אינו משקף את הקטלניות ה"אמיתית". זו הערכה בלבד.
קטלניות מאומתת מתואמת [45]= קטלניות מאומתת יחסית לאחוז המבוגרים (נספח ז).
שפעת מנוטרת = שפעת רשמית. שפעת שרשומה כמחולל המוות בתעודת הפטירה של אדם.
שפעת וסיבוכיה = כאשר המחולל האמיתי של התמותה הוא שפעת גם אם לא נרשם כך בתעודת הפטירה.
דלקת ריאות = מחלה זיהומית של הריאות.
גורמיה יכולים להיות נגיפים או חיידקים. חלקם שפעת וחלקם אינו קשור לשפעת.
אוכלוסייה מבוגרת = אוכלוסייה בגיל 65 ומעלה.
יחס ההחמרה[46] = היחס בין הקטלניות המאומתת של קורונה לקטלניות המאומתת של 'שפעת וסיבוכיה'.

משעשע ומעציב כאחד לצפות בריאיון[47] שקיים העיתונאי ג'ונתן סוואן עם נשיא ארה"ב דאז, דונלד טראמפ, ב 3.8.2020 כאשר כל אחד מהצדדים מציג נתוני קורונה משלו: העיתונאי – את 'שיעור התמותה' והנשיא – את ה'קטלניות המאומתת'. אף אחד מהמתדיינים אינו יודע לכנות את נתוניו בשמם המדעי הנכון, אבל העיתונאי לפחות מזהה את הבלבול במינוחים, ומנסה לשווא להסביר לנשיא (שאת דעתו על המדע ביטא לא אחת…) ש'שיעור התמותה' (מתים ביחס לגודל אוכלוסייה) הוא מדד נכון יותר להשוואה בין מדינות.

שפעת בארה"ב

3.1 נתוני שפעת מנוטרים בארה"ב ומפורסמים ע"י
ה –(CDC) Center for Diseases Control and Prevention

ה CDC מרכז את התמותה משפעת ומדלקת ריאות (כל אחד לחוד). אציג כדוגמה את מספר המתים בארה"ב ב 2013 מתוך דוח[48] שמתייחס לשנים 1999 עד 2013:

שפעת מנוטרת: 3,550
דלקת ריאות: 53,282
שפעת + דלקת ריאות: 56,832

ניתן לשים לב שהשפעת המנוטרת מהווה[49] רק מיעוט (כ 6%) מהנתונים הכוללים של שפעת ודלקת ריאות.

3.2 להלן נתונים[50] נוספים – הפעם מעמותת הבריאות האמריקנית KFF[51] לגבי התמותה השנתית הממוצעת בארה"ב בשנים 1999 עד 2018:

משפעת מנוטרת: 2.8 לכל 100,000 תושבים
מדלקת ריאות: 12.1 לכל 100,000 תושבים
שפעת + דלקת ריאות: 14.9 לכל 100,000 תושבים

ניתן לשים לב שלפי מקור זה השפעת המנוטרת מהווה[52] רק כ 19% מהנתונים הכוללים בארה"ב של שפעת ודלקת ריאות בממוצע בעשרים השנים שקדמו ל 2018.

3.3 בשנים האחרונות ה CDC הגיע למסקנה שנתוני השפעת הינם בחסר (כי לא ניתן להסתמך רק על תעודות הפטירה שירחיקו לכת עד לאיתור מחולל התחלואה והתמותה), מתים לא מעטים שמיוחסים לדלקת ריאות (שהוא גורם המוות הסופי) מקורם, למעשה, בשפעת. כך ה CDC מגיע, על סמך נתוני פטירה + מודלים[53], למספרים מתוקנים אודות השפעת.

לאור הגישה החדשה הנ"ל אציג את נתוני המתים[54] בארה"ב לפי ה CDC בארבע עונות השפעת האחרונות (ללא 2019 – 2020):

עונת שפעת	מספר מתים שנתי	מספר נדבקים מאומתים שנתי[55]	שיעור קטלניות שנתי[56]
2018 – 2019	34,157	35,520,883	0.096%
2017 – 2018	61,099	44,802,629	0.136%
2016 – 2017	38,230	29,220,523	0.131%
2015 – 2016	22,705	23,504,319	0.097%
ממוצע	39,048		0.115%

אם כך, מספר המתים[57] משפעת בארה"ב בארבע עונות השפעת האחרונות עומד[58], על 107 בממוצע ליום.

שפעת באירופה

מחקר^[59] אודות ארבע עונות שפעת באיטליה 2013/2014 עד 2016/2017 מגלה כי התחלואה השנתית משפעת הגיעה לכ 5,290,000(כ 9% מאוכלוסיית איטליה^[60]), וכי מספר המתים במשך 4 העונות הגיעו יחד לכדי 68,000 כלומר כ- 17,000 מתים לשנה שמהווים קטלניות מאומתת של 0.3%. אם ניקח בחשבון שאחוז המבוגרים^[61] (מעל גיל 65) באיטליה הוא 23% לעומת 16% בארה"ב הרי שהקטלניות המאומתת משפעת באיטליה (במונחי^[62] ארה"ב) הייתה עומדת^[63] על כ 0.2% (סדר גודל דומה פחות-או-יותר לקטלניות המאומתת משפעת בארה"ב שהיא כ- 0.115%).

מחקר נוסף[64] שבוצע לגביי 24 מדינות האיחוד האירופי מגיע ב 2017/2018 לאחוז קטלניות מאומתת של 0.25% ובהתחשב באחוז מבוגרים בקהילה זו של 20% לעומת 16% בארה"ב, הרי שהקטלניות המאומתת משפעת באירופה (במונחי^[65] ארה"ב) הייתה עומדת^[66] על 0.2% (תוצאה דומה למחקר האיטלקי).

שפעת בישראל

5.1 בעמוד 101 לדוח של משרד הבריאות מ 2007 מצוין[67] טווח מספרים[68] (שמתייחס לעונת 2005 – 2006) לגבי מספר מתים שנתי משפעת של 500 עד 1,000.

5.2 בערך "סיבות מוות בישראל" שבוויקיפדיה[69] ניתן למצוא שמספר המתים הממוצע בשנים 2009 עד 2011 היה 908 מתים לשנה מ"דלקת ריאות ושפעת". זהו הסממן הראשון לכך שמשרד הבריאות עצמו לא תמיד מפריד בין שפעת לדלקת ריאות. צירוף זה קיים גם בלא מעט מדינות נוספות. לפיכך, ניתן להסיק שגם הנתון הקודם (500 עד 1,000) כולל מתים מדלקת ריאות שאיננה בהכרח נובעת משפעת.

5.3 בכתבה ב YNET שמסתמכת על נתוני משרד הבריאות[70] מספר המתים השנתי נראה כבר מדויק וממוקד[71] יותר ועומד על:

בעונת 2016 – 2017 57
בעונת 2015 – 2016 60

5.4 בכתבה נוספת ב YNET (שגם היא מסתמכת על נתוני משרד הבריאות[72]) מספר המתים הוא:

בעונת 2018 – 2019 54
בעונת[73] 2017 – 2018 127

להבנתי, נתונים אלה (וכן הנתונים בסעיף הקודם) מייצגים את רק המוות שרשום כ'שפעת' בתעודות הפטירה ('שפעת מנוטרת'). יותר מאוחר ניווכח שאכן זה כך.

ממוצע מספר המתים[74] העונתי מ'שפעת מנוטרת' לגבי ארבע עונות[75] השפעת האחרונות הוא סה"כ 75; ודאי לא 4,500 כפי שגורס פרופ' בן-ישראל.

5.5 ד"ר דן ימין[76] טוען[77] שמספר המתים השנתי בישראל מ'מחלות נשימתיות' בהשוואה לקורונה הוא 700 – 2,500 הוא חזר על השוואה זו בהרצאה מקוונת במסגרת 'לשכת המהנדסים' ב 1.6.2020 שצפיתי בה בזמן אמיתי.
להבנתי, מחלות נשימתיות נגרמות לא רק מנגיף השפעת, לכן אין מקום להשוואה שערך ד"ר ימין בין כלל משפחת 'המחלות הנשימתיות' לבין נגיף הקורונה. על פי דוח של משרד הבריאות[78] מוות מ'מחלות נשימתיות' יכול להיגרם על-ידי אחד מחמשת הגורמים הבאים:

Influenza and pneumonia
Other acute respiratory infections
Chronic lower respiratory diseases
Asthma
Pnemonitis due to solids and liquids

רק הגורם הראשון 'שפעת ודלקת ריאות') קשור (בחלקו) לנגיפים. בשנת 2017 מספר המתים מכלל המחלות הנשימתיות הגיעה ל 3,755 מתים[79], רק כשליש מזה בשל 'שפעת ודלקת ריאות', וגם היא מכילה גורמים שרק חלקם משפעת[80].

5.6 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מפרסמת מידי שנה את השנתון הסטטיסטי שמכיל בין השאר את גורמי התמותה. השנתון מתפרסם, מטבע הדברים, רק כשנתיים מתום השנה אליה מתייחסים נתוני הדוח. בספטמבר 2020 פורסם השנתון הסטטיסטי 2020 שמתייחס לנתוני 2018; אבל הדוח האחרון[81] הזמין ליולי 2020, בזמן שהתכתבתי עם הלמ"ס הוא דוח 2019 שמתייחס לשנת 2017 ומתוך לוח 3.11 שלו שאבתי את הנתונים הבאים:

תחלואה	מספר מתים
שפעת מנוטרת	77
דלקת ריאות	1142
מערכת נשימה – כרוניות	1322
מערכת נשימה – אחרות	1214
סה"כ	3755

הערות:

ניתן לשים לב לזהות בין הסיכום הכולל של הלמ"ס (3,755) לזה של משרד הבריאות שהוזכר בסעיף 5.5 – משום שמשרד הבריאות מסתמך על נתוני הלמ"ס.
השנתון הסטטיסטי סוקר שנה אזרחית, בו בזמן שעונת השפעת, למשל, מתחילה במהלך שנה אחת (לקראת סופה) ורובה מסתיים במחצית הראשונה של השנה העוקבת; לכן לא נטעה הרבה אם נמצע בין הנתונים הבאים שהוצגו בסעיפים הקודמים:
עונת 2016 – 2017 57 (סעיף 4.3)
בעונת 2017 – 2018 127 (סעיף 4.4)
נקבל: 92 מתים – לא חייב להיות זהה, וזה בכלל לא רחוק מהמספר 77 של הלמ"ס[82].
המספר של 1,142 יכול אולי להסביר את טעותם של חלק מהמומחים כשהם מייחסים לשפעת מספר מתים של 1,000 איש – גבוה מתמותת השפעת האמיתית (ראה גם נספח ד').
התייעצתי עם נעמה רותם, ראש תחום הבריאות בלמ"ס, שכתבה לי ב 22.7.2020:

"אנחנו מסתמכים על מה שכתוב בהודעת הפטירה. אם כתוב שפעת – זה יקודד שפעת, אם כתוב דלקת ריאות כתוצאה משפעת – זה יקודד שפעת. אם כתוב דלקת ריאות כתוצאה ממשהו אחר, למשל אירוע לבבי – זה יקודד לפי הגורם ולא דלקת ריאות. אבל אם כתוב דלקת ריאות בלי משהו שגרם לכך – זה יקודד דלקת ריאות ואין באפשרותנו לדעת אם הייתה קודם שפעת. אתה יכול לראות שמספר המקרים שהוגדרו כשפעת נמוך מאד – 77 לעומת 1142 מדלקת ריאות. אולי חלק מהמקרים האלה הם תוצאה של שפעת, אבל אנחנו לא יכולים לדעת."

5.7 ועדת הקורונה של הכנסת בראשות ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון דנה מעת לעת בנושאי הקורונה שעל הפרק. לקראת הסגר הצפוי שעתיד להיקבע ע"י הממשלה לגבי חגי תשרי תשפ"א זימנה הוועדה שורה של מומחים כדי שישכילו אותה בנושא. אחת מהם, ד"ר רעיה לייבוביץ'[83], הסבירה ב 7.9.2020 לחברי הוועדה שכל מוות מדלקת ריאות הינו למעשה מוות משפעת, ושדלקת ריאות בישראל ממיתה 3,700 איש בשנה (ולאחר ש"נתקננן" את הכמות, הדגישה המומחית[84], נגיע ל 3,900 מתים).
ד"ר לייבוביץ' טעתה שתי טעויות גסות:

לא כל 'תחלואה נשימתית' היא דלקת ריאות. ד"ר לייבוביץ' נקבה בכמות מתים שנתית של 3,700 המתאימה לכמות השנתית מכל המחלות הנשימתיות יחד (ראה נתוני הלמ"ס בסעיף 5.6 לעיל – בשנת 2017 מתו 1142 חולים מדלקת ריאות).
לא כל מוות מדלקת ריאות נובע ממחוללי שפעת. על זה יעיד ה CDC האמריקני[85], וגם הניתוח הכמותי שאציג בסעיף הבא.

חברי הוועדה אינם מסוגלים (ודאי לא בזמן אמיתי) לאמת "נתונים" אלה. נתונים שגויים אלה נשמעים לא רק לאזני חברי הכנסת אלא משודרים בשידור חי ב YNET מוקלטים ומופצים מיד לאחריו ברשתות החברתיות. אלי הגיעה הקלטת השידור דרך חבר באמצעות הווטסאפ. המעט שיכולתי לעשות הוא להגיב לאותו חבר ולהחכים אותו, אבל עשרות-אלפי האנשים שקיבלו את ההקלטה מן העדות הנ"ל בוועדה עם הכותרת של יזם ההפצה: "חובה, חובה חובה[86]…" אינם מודעים לשגגה בנתונים אלה שעל בסיסם צריכה התובנה של השומע להגיע למסקנה שקורונה לא רק שאינה מסוכנת משפעת – היא קטלנית פחות ממנה.

בנוסף, כתבתי מייל לד"ר לייבוביץ' באותו יום שהגיעה ההקלטה לידיעתי[87]; קיבלתי אמנם (לבקשתי) "אישור קריאה" למייל ששלחתי, אבל לא תגובה לגבי התוכן. אני עדיין מקווה לקבל תגובה מד"ר לייבוביץ' שמסבירה מניין לקוחים נתוני ה 3,700 מתים לכאורה מדלקת ריאות.

כמו כן כתבתי ב 21.9.2020 מייל לח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון וטענתי שלוועדה (שדורשת נתונים…) אין כלים מספיקים כדי לנתח נתונים אלה; המלצתי בפניה שהוועדה תיעזר במומחים חיצוניים לצורך כך. המייל נענה למחרת ע"י ליאור פרץ וסרמן, היועצת הפרלמנטרית שלה: שהודעתי הועברה לעיונה של שאשא-ביטון.

5.8 להלן נתונים שהפקתי מחמשת השנתונים הסטטיסטיים האחרונים:

שנתון סטטיסטי	שנת הנתונים	מספר לוח	מתים משפעת	מתים מדלקת ריאות
2020 – מספר[88] 71	2018	3.11	125	1273
2019 – מספר[89] 70	2017	3.11	77	1142
2018 – מספר[90] 69	2016	3.30	85	1159
2017 – מספר[91] 68	2015	3.30	33	1216
2016 – מספר[92] 67	2014	3.30	26	1014
ממוצע רב שנתי			69	1161

מחוסר מידע שלא קיים (אפילו אצל הרשויות המוסמכות) לגבי גורם המוות האמיתי שמאחורי דלקת הריאות, אבצע הערכה מושכלת של מתי השפעת ה"אמיתיים" לפי שתי שיטות:

על פי מחוללי דלקת הריאות
על פי חודשי השנה

5.8.1 הערכה לתמותה מדלקת ריאות על פי מחולליה

דלקת ריאות מהווה את אחד מסיבוכי השפעת האופייניים. אשר המחוללים שלה לפי הוויקיפדיה[93] הם:

בכ 20% מהמקרים היא נגרמת ע"י נגיפים (כדוגמת שפעת – אבל לא רק על ידי שפעת).
כ- 80% – ע"י חיידקים. חלק מהחיידקים אינו קשור לשפעת, אבל סיבת התחלואה האמיתית לחלק מדלקות הריאה האחרות שנגרמות על ידי חיידק, היא היות האדם חולה בשפעת, מה שמחליש את עמידות מערכת החיסון שלו.

הערות:
א. החלוקה המקורבת לעיל שמצאתי בוויקיפדיה (20 – 80) הינה רק "כלל אצבע" לנגיפים-חיידקים, אבל אינה זהה לתשובה אשר לחלוקה: 'שפעת – שאר המחוללים'.

ב. מקור אחר[94] ע"י פרופ' מיכאל דן[95] שמבוסס, בין השאר, על מחקר[96] ע"י ד"ר[97] דוד ליברמן ואחרים מציג חלוקה דומה (אך לא זהה) של 'דלקת ריאות נרכשת בקהילה' 10% 'דלקת ריאות נגיפית' ו- 90% 'דלקת ריאות חיידקית משנית'. להלן ציטוט מתוך אותו מקור:

"דלקת הריאות החיידקית המשנית מופיעה כארבעה ימים עד 14 יום אחרי אירוע שפעת רגיל לכאורה, בעיקר בחולים קשישים או הסובלים ממחלות כרוניות וביטוייה אינם שונים מאלה של כל דלקת ריאות חיידקית אחרת. המחוללים העיקריים הם: סטרפטוקוקוס פנאומוניאה, המופילוס אינפלואנזאה וסטפילוקוקוס אוראוס"

אם נסתכל בטבלה מס 1 שבמאמר:

אזי מחוללי דלקת ריאות משפעת בישראל הם אלה:

סוג מחולל	מחולל	שכיחות בישראל (%)
חיידק	סטרפטוקוקוס פניאומוניה	42.8
חיידק	המופיליוס אינפלואנזה	5.5
חיידק	סטפילוקוקוס אוריאוס	0.3
נגיף	שפעת + נגיפים אחרים	10.1
סיכום		58.7

מכיוון שכל אחד מהמחוללים החיידקיים עלול לגרום לדלקת ריאות חיידקית (לא קשורה לשפעת), ולדלקת ריאות חיידקית משנית (קשורה לשפעת); ומכיוון שדלקת ריאות נגיפית עלולה להיגרם ע"י נגיף שפעת או באותה מידה ע"י נגיף אחר, הרי בהיעדר מידע ספציפי הסיכויים לדלקת ריאות הקשורה לשפעת היא 50% בקירוב מהסיכום שבטבלה:

0.5*58.7% = 29.4%

5.8.2 הערכה למחוללי דלקת ריאות על פי חודשי השנה

שפעת קיימת בערך ששה חודשים: מהשבוע ה 43 עד השבוע ה 17 של השנה שלאחריה. בחודשים[98] אלה התמותה מדלקת הריאות בשנת 2017 למשל[99] היוותה כ 60% מהתמותה השנתית (כלומר בשאר השנה, חודשים מאי עד אוקטובר, כ 40% מהתמותה השנתית מדלקת ריאות נפטרו לא משפעת – שלא קיימת בחודשים אלה). כלומר:
אחוז המתים החודשי מהכמות השנתית מדלקת ריאות בחודש שאינו חשוף לשפעת הוא 40%/6=6.67% אחוז המתים החודשי מהכמות השנתית מדלקת ריאות בחודש חשוף לשפעת הוא 60%/6=10%
התמותה העודפת החודשית מדלקת ריאות בשל שפעת הוא ההפרש כלומר 3.33% לחודש.
ולמשך 6 חודשים = 20%

סיכום ביניים:
בשיטת מחוללי דלקת ריאות אחוז ההשפעה של השפעת הוא 29.4%
בשיטת התמותה העודפת מדלקת ריאות בחודשי החורף ההשפעה היא 20%
בשיטת התמותה העודפת מדלקת ריאות בחודשי החורף ההשפעה אינה רחוקה מהראשונה והיא: 20%
נתחשב בממוצע[100] בין שתי השיטות: 24.7%

69 + 0.247*1161 = 356

מספר המתים היומי בישראל מ'שפעת וסיבוכיה' הוא כמעט[101] 1

יוצא שחלק ממתי[102] 'שפעת וסיבוכיה' מכלל מתי "דלקת הריאות +שפעת מנוטרת" בישראל מהווה 28.9% ;
עוד יוצא שהקטלניות המאומתת של 'השפעת וסיבוכיה' בישראל[103] היא 0.039% – כשליש מהקטלניות המאומתת של השפעת בארה"ב. זה בהנחה (בשל היעדר נתונים מוסמכים) שתחלואת השפעת וסיבוכיה בישראל מהווים כ 10% מהאוכלוסייה (בדומה לאחוז התחלואה בארה"ב).

קורונה בישראל

לאלה הטוענים "זה רק שפעת…" ניתן כבר בשלב זה להשוות את מספר מתי ה'שפעת וסיבוכיה' בישראל
(356 בשנה) למספר המתים מקורונה בישראל עד היום[104] שעומד, למרבה הצער, על 6,073 על פני כשניים עשר חודשים (למען הדיוק: 364 יום)[105] בלבד לאחר מועד המת הראשון בישראל ועד לאחרונה תוך הגבלות; כלומר[106]: כמעט 17 מתים ליום.

בתחילת המגיפה, לפני מות המת הראשון מקורונה בישראל, פרסם מכון גרטנר[107] את תחזיתו[108] לתחלואה ולתמותה מקורונה כתלות במקדם ההדבקה. המכון הציג ארבעה תרחישים:

מקדם הדבקה R	אחוז תחלואה*	תמותה	ימים לסוף המגפה
1.2	32%	8,600	880
1.35	47%	12,700	570
1.5	58%	15,700	430
2.0	80%	21,600	250

* אחוז תחלואה = מאומתת + נסתרת

באותו שבוע מכון רקח לפיסיקה[109] של האוניברסיטה העברית חזה[110] כמות בסדר גודל דומה של מתים (בין 10,000 ל 25,000).

תחזיות אלה לא היו רחוקות מהמציאות. השלכה (אקסטרפולציה לפי יחס ישר) של 6,073 המתים נכון ל 19.3.2021 לאחר 364 יום משמעותה 9,510 תמותה צפויה בסוף תקופה של 570 יום ימים (לא רחוק כל כך מהתחזית השנייה בסדרה של מכון גרטנר שהיא 12,700 מתים). אחוז התחלואה המאומתת + הנסתרת נכון להיום הוא (נספח ג2) כ 28%; לפי עיקרון היחס הישר אחוז התחלואה לאחר 570 יום יהיה כ 45% – כך שהמציאות במובן התחלואה די מתאימה לתחזית (47%).
יש לציין שתחזיות מכון גרטנר ומכון רקח לא כללו את השפעת החיסון. ללא החיסון של פייזר, שהחל להשפיע כבר בתחילת 2021, הייתה התמותה גבוהה מהמציאות, וכנראה הייתה מתקרבת עוד יותר לתחזית השנייה של גרטנר (12,700 לאחר 570 יום).

תמותה מקורונה

אף על פי שהמגפה עדיין בעיצומה, והנתונים אינם סופיים, ניתן לחשב ברמת סמך מספיק גבוהה את התמותה מקורונה (כדי להשוותה לתמותה משפעת). מנתונים שנאספו נראה כי התמותה מקורונה גבוהה יותר כתלות בגורמים הבאים:

אחוז האוכלוסייה המבוגרת מקרב האוכלוסייה.
אמצעי הזהירות שהאוכלוסייה המבוגרת נוקטת.
לפיכך, גם אם התחלואה מורכבת ברובה הגדול מצעירים-לא-זהירים, הרי מכיוון שהתמותה מקורונה בקרב צעירים נמוכה יחסית, הרי אחוז התמותה הכללי באוכלוסייה יהיה נמוך אף הוא.
מחלות רקע.
משקל יתר[111] (BMI[112] גבוה).
איכות ירודה של מערכת בריאות.
למערכת בריאות מסורה שנלחמת על כל חולה השפעה חיובית על הקטנת התמותה: בתחילתה של המגפה בישראל, למשל, רק כ- 50% מהחולים הקשים נפטרו, לעומת כ- 80% מהחולים הקשים בעולם[113]. לאחר כמה חודשים האחוזים קטנו ל 20% ול 42% בהתאמה.
קצב התחלואה גבוה (עקומה שלא הצליחו לשטח אותה) שמשפיע בעיקר על כמות החולים הקשים שעלולה להביא לרווית מערכת בריאות בעיקר מבחינת מנשמים וצוותים מנשימים.
מסתבר שגברים סיכוייהם למות מקורונה מעט גבוהים יותר מנשים.

ידוע שמספר הנדבקים המאומתים תלוי, בין השאר, במספר הבדיקות לאבחון המחלה. ננסה אפוא למצוא מקום שעונה על אמות המידה הבאות:

מקום שבו מספר התושבים עולה על 100,000
מספר הבדיקות למיליון נפש גבוה מ 500,000
הקורונה הגיעה כמעט לרוויה: אין כרגע תמותה[114], התחלואה היומית קטנה מ 150 מאומתים.

להבנתי, ישנם כמה מדינות שעונות לאמות המידה הנ"ל, מהן בחרתי את איסלנד ומלטה ובדקתי את שאר המדינות מרובות הבדיקות לפיהן (נספח א').

תמותה בפועל מקורונה בארה"ב

ד"ר אנתוני פאוצ'י[115], שהוא הסמכות המקצועית העליונה בארה"ב בנושא מחלות זיהומיות – בכלל, והקורונה – בפרט, חישב[116] ב 11.3.2020 – על סמך נתונים ראשוניים – ש'יחס ההחמרה' בין הקטלניות המאומתת של הקורונה (1% בקירוב) לקטלניות המאומתת של השפעת (0.1% בקירוב) עומד על 10.
עד היום יחס הקטלניות המאומתת בארה"ב עצמה (נספח ג4) היה כ 15 – גבוה מהערכתו הראשונית של ד"ר פאוצ'י.

ה CDC האמריקני פרסם[117]באוקטובר שמקרב המאושפזים סיכויי[118]חולי הקורנה למות הינם פי 5 ממאושפזי השפעת.

עד ל 20.3.2021 שעה 05:00 (שעון ישראל), 384 יום לאחר שהאדם הראשון[119] נפטר מקורונה בארה"ב, מתו, בהתחשב בהגבלות המאוחרות שיושמו בפועל[120], 554,104 בני אדם שהם[121] 1,443 מתים בממוצע ליום. יותר מפי 13 ממתי ה'שפעת וסיבוכיה' בארה"ב.

מחקר של אוניברסיטת קולומביה שהתפרסם ב'ניו-יורק-טיימס'[122] מצביע על השפעת דחיית ההגבלות לגביי הגדלת התמותה בארה"ב מקורונה.

אפקט ההגבלות על התמותה מקורונה

להגבלות השפעות על גורמים שונים:

על התמותה מקורונה
על התמותה מגורמים אחרים (למשל, מניעת רפואה אחרת או התאבדות כתוצאה מדיכאון)
על הכלכלה
על זכויות (כגון חופש התנועה, חופש העיסוק, חופש הפולחן).

בחיבור זה אשתדל להתייחס רק להשפעת ההגבלות על התמותה מקורונה.

מובן שאם העולם יגזור על עצמו בידוד מוחלט, הרי ללא מגע של איש עם רעהו, לנגיף לא תהיה אפשרות פיסית להתפשט; אבל מכיוון שבידוד מוחלט אינו מעשי, הרי לדעת כולי-עלמא, הגבלות שאינן מוחלטות אינן משנות לטווח מספיק ארוך את כמות החולים, משום שבהיעדר חיסון אחוז גבוה של האוכלוסייה יידבק במוקדם או במאוחר. יחד עם זאת ההגבלות מקטינות באופן מלאכותי את 'מקדם ההדבקה'[123] [124] R[125], מקטינות את קצב התחלואה, ובעקבות כך את קצב התמותה. תפקיד ההגבלות, אם כך, הוא להאט את קצב התחלואה באופן שמערכת הבריאות תוכל להעניק טיפול מיטבי לכל חולה ("לשטח את העקומה"), ולאפשר לכמות מוגבלת של חוקרים לבצע חקירות אפידמיולוגיות מתוך כמות סבירה של חולים. לפיכך, ההגבלות לסוגיהן אינן משפיעות על מספר החולים בסוף התהליך, אלא על שיעור התמותה מתוכם במידה ומספר החולים גבוה מקיבולת מערכת הבריאות.
שלוש הסתייגויות שלי:

בהנחה שרק חסינות-עדר/חיסון/תרופה יבלמו את המגפה, הרי בזמן ארוך מאד, נניח כמה שנים, אין לכאורה משמעות לקצב התמותה, כי בסוף התהליך מספר המתים יהיה קבוע עם או בלי הגבלות; לכן התבטאותו למשל של פרופ' איתן פרידמן[126]: " אי אפשר לשלוט על מספר החולים הסופי באמצעות סגר[127]" נכונה רק לתקופה ארוכה יחסית. אלא שאם המגפה תיעצר או תופחת אחר זמן סופי, נאמר, שנה, אזי קצב תמותה נמוך (שמושג באמצעות הגבלות) לא יאפשר הגעה למספר המתים המירבי בזמן הנ"ל, אלא למספר נמוך בהרבה. זהו "מרוץ-כנגד-הזמן"; ולכן הצהרתו של פרופ' פרידמן, כפי שהיא מנוסחת – מוטעית או לכל הפחות מותנית.
חסינות לאחר הדבקה היא השערה מלומדת כתוצאה מניסיון שנצבר עם נגיפים אחרים (למשל שפעת או צהבת). יחד עם זאת כל עוד מידע על קורונה לא הצטבר בצורה מספיקה אין ודאות שחסינות זו קיימת ולכמה זמן[128]. כל עוד חסינות נגד קורונה ומשכה לא הוכחו, ההגבלות (הריחוק הפיסי) הוא בינתיים האמצעי הבטוח להקטנת התחלואה והתמותה.
למרות היעדר-חסינות / היעדר-חיסון-תרופה, נראה היה במאי 2020 שהקורונה שככה בחלק מארצות העולם לאחר "גל" שמשכו הוא[129] כשלושה-ארבעה חודשים. מכיוון אחוז הנשאים באוכלוסייה (ראה נספח ג') נמוך בהרבה מסף חסינות העדר, נשאלת השאלה מהי הסיבה לכך? קבוצת מדענים (ביניהם פרופ' אהוד קימרון[130]) מנסה להסביר זאת על ידי "…חסינות טבעית של אוכלוסייה שקיימת במדינות שונות כתוצאה מחשיפה לנגיפים קרובי משפחה של הקורונה, ושם אחוז הנדבקים המקסימלי מוגבל[131]". גם פרופ' דורון לנצט[132] תומך במאמרו בהשערה זו: "קשה להתעלם מהאפשרות שאנשים אלה היו מחוסנים מראש, למשל בשל חשיפה קודמת לנגיפים דומים"[133]. עם כל הכבוד להשערות אלה – עדיין אין למדע הסבר. מסתבר (מאמר[134] ע"י פרופ' צבי בנטואיץ[135]) שגם מגפות קודמות (כמו סארס[136]) הסתיימו בפתאומיות ללא הסבר ע"י המדענים; אבל אם אכן זה המצב, ומגפת הקורונה תתנהג כמו חברותיה, אז דעתי היא שגם מסיבה זו יהיה חכם לא לשאוף ליזום ולהאיץ תרחיש של חסינות עדר, אלא לנקוט בשיטת הגבלות כדי "להנמיך" את גובה הגל, ולחכות שהמגפה תשכך (אולי טבעית, אולי בהשפעת חיסון שיגיע) עם מינימום קורבנות.

יחד עם זאת ייתכן שהקורונה תימשך, ובוודאי שהיא נמשכת במספר לא קטן של מדינות מתחילת המגפה ללא הפסקה או בגלים, ולכן אי אפשר להתעלם מ'קביעה' תמוהה של פרופ' לנצט במאמרו הנ"ל: "מעניינת במיוחד היא התעלמות היועצים והתקשורת מהעובדה שבכל הארצות, ללא יוצא מן הכלל, המגפה מגיעה לשלבי סיום כששיעור הנדבקים באוכלוסייה הכללית אינו עובר את מחצית האחוז." במועד הנ"ל (17.5.2020) ה'קביעה' "שבכל הארצות, ללא יוצא מן הכלל" כבר לא הייתה נכונה לפחות לגבי קטאר שהתחלואה שם הגיעה אז ל 1%; אם פרופ' לנצט היה מתאזר בסבלנות-של-חוקר לפחות עוד כמה שבועות היה נוכח שהמגפה, לצערנו, לא הגיעה לידי סיום. ומדוע שתיעצר דווקא ב 0.5%? איזה מספר קסם מגלם ה- 0.5%? נכון למועד כתיבת חיבור זה 134 (!) מדינות וטריטוריות (מתוך 219) נמנות על המועדון המפוקפק של תחלואה מאומתת של 0.5% ומעלה – כשהמובילה: אנדורה עם 14.8% (ישראל במקום ה-9 עם 9.0%).

כדי לבחון את אפקט ההגבלות אשווה[137] את אפקט הקורונה בשבדיה[138] לשתי מדינות סקנדינביות יחד: פינלנד + נורבגיה, שתמהיל הגילאים בהן כמעט זהה לשבדיה[139] והתנהגות דומה של האוכלוסייה: שבדיה (בהתחלה ללא הגבלות[140] ומאוחר יותר בכל זאת הוטלו בשבדיה שתי הגבלות מדינתיות: א. ב 11.3.2020 איסור התקהלות בהתחלה מעל 500 איש וב 27.3.2020 מעל 50 איש, ב. סגירת בתי ספר תיכוניים ואוניברסיטאות. כלומר, הממשלה השבדית נקטה, אמנם במשורה, באמצעי התגוננות מינימליים[141]) לעומת פינלנד ונורבגיה (עם הגבלות). להלן נתוני המדינות הנ"ל נכון ל 19.3.2021:

מדינה

מתים

בפועל

חולים

קשה

כמות צפויה של מתים[142]

אוכלוסייה
(מיליון נפש)

תמותה צפויה למיליון נפש

שבדיה

13262

272

13262 + 0.42*272 = 13376

10.11

13376/10.11 = 1323

פינלנד

נורבגיה

805

648

805 + 0.42*55 = 828

648 + 0.42*42= 666

5.54

5.43

1494/10.97 = 136

בשבדיה מתו[143] עד כה מקורונה קרוב לפי10 מפינלנד + נורבגיה[144].

למען ההגינות עלי לציין שד"ר אנדרס טנגל, האפידמיולוג הראשי של שבדיה, העריך[145] (ב- 22.4.2020) שזהו תשלום ששבדיה משלמת כרגע כדי להגיע (במילותיו שלו) לחסינות העדר[146]. הוא העריך ש'מחוז שטוקהולם' יגיע לכך תוך מספר שבועות.
רק שלושה חודשים לאחר הערכתו של ד"ר טנגל התחלואה והתמותה ירדו משמעותית ביחס למה שהיו באפריל, אך המצב נכון למועד פרסום עבודה זו, לא השתפר בהשוואה לשכנותיה, להיפך: יחס המתים בין שבדיה לשכנותיה עלה ביחס לנתוני אפריל. כמו כן ב 20.5.2020 ב"טלגרף[147]" נכתב ששבדיה מובילה בעולם (נכון למאי 2020) לגבי מספר מתים יומי למיליון נפש; ועדיין מחוז שטוקהולם, מעט רחוק מחסינות העדר המובטחת.
כששה שבועות לאחר הצהרתו הנ"ל הודה ד"ר טנגל (לפחות חלקית) בטעות האסטרטגיה של שבדיה; אלה הדברים שאמר (3.6.2020) בראיון מקיף לרדיו הממלכתי בארצו: "החלטתה השנויה במחלוקת של שוודיה לא להכניס את המשק במדינה לסגר בעקבות התפרצות הקורונה במדינה הביאה ליותר מדי מקרה מוות[148]".

מאמר בנושא הגישה השבדית התפרסם[149] ב 3.5.2020 ע"י פרופ' אייל שחר[150] שמצטרף ל"מכחישי-הקורונה" באומרו ש: "מחקרים מצטברים מחזקים את הטענה שמגפת הקורונה היא, במבט לאחור, מגפת שפעת שנופחה מעבר לממדיה האמיתיים". יש לשים לב למונח שהשתמש בו "במבט לאחור" כאשר מגפת הקורונה במועד המאמר עדיין לא הסתיימה בשבדיה[151]. במאמר הכותב מתנבא ש"שבדיה צדקה וכל העולם טעה" על מצבה הבריאותי הטוב של שבדיה בעתיד הקרוב, למרות שכרגע (גם לאחר האטת המגפה בשבדיה) מספר המתים[152] לנפש בשבדיה גבוה בסדר גודל משכנותיה נורבגיה ופינלנד גם יחד.

תשובה מתנגדת לפרופ' שחר כתבה ליאורה לויאן[153] במאמר-דעה[154] ב 7.5.2020 "עצה למהללים: חכו עם השמפניות לשבדיה".

במאמר אחר[155] פרופ' שחר מתנגד להשוואה לתמותת הקורונה בין שבדיה לשכנותיה. כבסיס לכך הוא טוען שאין עקביות בתמותת שפעת, למשל, בין שבדיה לשכנותיה בשנים שעברו. אכן, אני מוכרח להודות שהטיעון מעניין ותקף. אין לי תשובה מוחלטת לכך; אבל יש לי השערה אותה אנסה לבדוק, שגורסת שחלק מהנתונים (באופן לא עקבי ושוויוני לגבי המדינות והשנים) שפרופ' שחר מתבסס עליהם מכיל לעיתים (כנראה לא באופן מפורש) נתוני תמותה של דלקת ריאות. ואכן, אם ניקח לדוגמה את התמותה בדנמרק, שהיא לפי הטבלה שערך פרופ' שחר 488 מתים למיליון בעונת 2017-2018, נתון גבוה במיוחד, הרי מספר המתים משפעת לכלל האוכלוסייה שהיא 5.78 מיליון (בעונה הנ"ל) הוא: 2,822 מתים. נתון זה נלקח[156] כנראה מ STATENS SERUM INSTITUT טבלה 2. יחד עם זאת מצאתי במקור אחר[157] ערכים של: 1,882 מתים מ"דלקת ריאות ושפעת" לגבי שנת 2017 וכן 2,103 מתים לגבי שנת 2018, כך שבממוצע לגבי עונת 2017-2018 (12 חודשים[158]) התמותה היא 1,993 מתים מ"דלקת ריאות ושפעת" – פחות אפילו מהתמותה משפעת בלבד (לכאורה…) לפי המקור של פרופ' שחר.

ביום (3.6.2020) שד"ר טנגל, האיש שעומד מאחורי האסטרטגיה השבדית, מודה בכישלון מדיניות אי-הסגר, ממשיך פרופ' שחר להגן במאמר שלישי בחירוף נפש על האסטרטגיה השבדית ולהתפלמס עם מבקריו תוך הפעלת עוקצנות יצירתית[159].

אילו לפחות היה מצבה של הכלכלה השבדית טוב בגלל ההגבלות המינימליות שהוטלו, אבל דיווחים מראים שהמצב הכלכלי בשבדיה אינו טוב יותר מהמצב הכלכלי של שכנותיה[160]; מסתבר שהפעילות הכלכלית הואטה לא רק בגלל ההגבלות הרשמיות אלא בשל חששות הציבור.

רק בסוף יולי המגפה בשבדיה הואטה (זמנית), אבל כך גם בשאר המדינות הסקנדינביות שלא שילמו את מחיר התמותה הגבוה כל כך.

מהנדס כימיה בשם אייוור קמינגס[161] במצגת מפורטת ומרשימה ביוטיוב[162] טוען, בין השאר, שרק כ 15% ממתי הקורונה בשבדיה נפטרו מבלי שהיו להם מחלות רקע. ובכן, מה החידוש? כך גם בשאר מדינות העולם. כמו כן הוא משמיע השערה שבה הוא מייחס את התמותה הגבוהה בשבדיה לתחלואת שפעת מועטה יחסית בשנתיים-שלוש האחרונות. הוא טוען שהשפעת בשבדיה פסחה על קשישים שבריריים, ואז הגיעה הקורונה שהרגה אותם. בסוף ספטמבר גם ד"ר טנגל תומך[163]בהשערה הנ"ל שמעוררת סערה בשבדיה ובסקנדינביה כולה האפידמיולוגיים המקבילים לו בנורבגיה ובפינלנד סתרו את דבריו, כשמיקה סלמינן, האחראי על שירותי הבריאות בפינלנד, מייחס את ההצלחה הפינית במאבק בקורונה לסגר.

באמצע נובמבר כשהגל השני שוטף גם את שבדיה, נראה שהמדיניות השבדית מעט משנה כיוון. הממשלה השבדית הודיעה[164] "כי תחל בהליכי חקיקה כדי להפוך את "ההמלצות" השבדיות המפורסמות (רוב ההנחיות של רשויות הבריאות בשבדיה אינן מחייבות חוקית אלא הן בגדר המלצה) לצעדים חוקיים". ואכן, מ 24.11.2020 שבדיה הגבילה[165] בצו את מספר המתקהלים ל 8 בלבד (עד עתה הייתה מגבלה של 50 איש שנקבעה בסוף מרץ); הגבלה זו אינה חלה על מערכת החינוך, התחבורה והמסחר. יחד עם זאת שבדיה לא רק שאיננה מחייבת עטית מסיכות, אלא שזו גם איננה בגדר המלצה – על אף שמרבית מרכזי הבריאות בעולם תומכים בעטית מסיכות. המאמר מציין שד"ר טנגל "עדיין לא ראה מחקרים טובים שתומכים בעטית מסכות[166]". אם כך, אני מוכן להמליץ בפני ד"ר טנגל על מחקר יפני בנושא[167].

זה המקום לציין שבאפריל 2020 נחקקה בישראל חובת מסיכות; זאת הודות לפרופ' דן אדרקה[168] שאמנם הוא פרופ' לרפואה אך איננו מומחה למחלות זיהומיות, אלא דווקא אונקולוג, שיזם והעלה את הנושא על סדר היום מול הרשויות בישראל. לדעתי, רבים חייבים את חייהם (מבלי שהם יודעים זאת) – לפרופ' אדרקה. חבל מבחינת השבדים שאין ביניהם כדוגמת פרופ' אדרקה (או שיש – אבל אינם מקשיבים לו).

מכון דוידסון פרסם בסוף נובמבר סקירה עדכנית[169]אודות המצב בשבדיה.

בתחילת דצמבר שבדיה מודה[170] ש"מספר המתים הגבוה עבר את התחזיות", וסגרה את בתי הספר התיכוניים. באמצע דצמבר קרל, מלך שבדיה, מודה[171]: "נכשלנו במאבק במגפת הקורונה".

ב 18.12.2020 שבדיה שינתה את דעתה[172]ביחס למסכות ותמליץ על עטית מסכות בתחבורה הציבורית.

בינואר 2021 התפרסם בישראל ע"י סרטון[173]מוטה בנושא נחיצות הסגר השלישי בישראל. מובן שבסרטון מרואיינים רק מתנגדי סגר. מצאתי אותו באתר של ד"ר יוסף גיל שחר, שעוסק בתזונה ללא רישיון משרד הבריאות, ושעליו אני מקדיש קטע בנספח ד3.
בסרטון מרואיינים כ 10 אנשים מתחום הבריאות, כאשר 5 מהם מככבים (שלא בטובתם) בחיבור שלי:

ד"ר דן ימין – סעיף 5.5
ד"ר רעייה לייבוביץ – סעיף 5.7
פרופ' איתן פרידמן – פרק 9 וכן נספח ח
פרופ' אהוד קימרון – פרק 9
פרופ' אייל שחר – פרק 9 וכן נספח ה1

צמד המראיינים[174] מתאר את המרואיינים כ'מומחים' ולכן יש להקשיב לדבריהם; אבל גם אם כל חמשת המומחים הנ"ל מומחים במקצועם – כולם (כולל האפידמיולוגים שבהם) טעו לגבי לא מעט "עובדות" שהציגו בסרטון; החיבור שלי עמוס מספיק גם מבלי שאפרט ואסתור את טענותיהם בסרטון, אסתפק בסתירות שמצאתי ביחס ל"עובדות" אחרות שהשמיעו עוד לפני יצירת הסרטון שמופרטות בחיבור שלי.

על הסגרים נעשו מחקרים מדעיים שמוכיחים את יעילותם להפחתת תחלואה ותמותה; שום סרטון פופוליסטי לא יכול להתחרות איתם. ברור שיש לסגרים מחיר כבד ביותר, ושהיה צריך לעשות הכול כדי לא להגיע אליהם וממשלת ישראל לא ניהלה את מרבית המשבר כהלכה; אבל משנעשו טעיות ניהול המשבר לא היה מנוס מסגר שלישי כדי להקטין את התמותה על חשבון כלכלה.

בניגוד למה שנאמר בסרטון, לא נכון להשוות את שבדיה (מיעוטת ההגבלות) לבריטניה (מרובת ההגבלות). ההשוואה הנכונה היא בין שבדיה לבין נורבגיה + פינלנד, מדינות בעלות אופי תרבותי דומה והתנהגות דומה של האוכלוסייה אבל עם דרך טיפול שונה במגיפה. התוצאה נותחה בפרק זה של החיבור: בשבדיה קרוב לפי 10 מתים למיליון מאשר בנורבגיה + פינלנד. ועיקר הטיעון – הכלכלה של שבדיה אינה במצב טוב יותר משכנותיה !

שאלת תועלת הסגרים היא אחת בלבד: כמה כסף שווים חיי אדם? האפידמיולוגים מבינים אמנם בנגיפים, אבל השאלה בדבר שווים של חיי אדם היא שאלה ערכית פילוסופית שנתונה בידי מנהיגות של כל מדינה (לטוב ולרע) ולא בידי אנשי מדע.

הוכחה נוספת שמי מקובע בדעתו – שום נתון לא יסיט אותו מכך מספק ערד ניר במאמר דעה[175] "הכשלון השבדי? היום כבר חושבים אחרת". מקריאת הדברים ברור שערד ניר חושב אחרת, אבל כל אדם ביקורתי והגון חושב אחרת מערד ניר…

מכפיל תחלואה בקורונה

מספר הנשאים האמיתיים גבוה מהמקרים המאומתים ביחס שקראתי לו (סעיף 2) "מכפיל התחלואה".
יוצא מכך ש"מכפיל התחלואה" הוא גם היחס בין הקטלניות המאומתת לבין הקטלניות בפועל.

חישוב שערכתי על סמך מודל מקורב (נספח ג') מצביע על מכפיל התחלואה לקורונה של 2 עד 6; אני מוצא שמכפיל זה אינו קבוע ומשתנה ממדינה למדינה. באיסלנד ובמלטה, שבהן מספר הבדיקות לנפש בין הגבוהים בעולם, ועדיין נמשכות מידי יום, שיעור התמותה באיסלנד ובמלטה משמש במסמך זה כבסיס לקטלניות בפועל במדינות אחרות לגביהן נערך החישוב.

מספר הנשאים האמיתי חשוב גם להיבט אחר של המגפה כגון: עד כמה אנו רחוקים מ"חסינות העדר[176]". הסברה היא שכדי להשיג "סף חסינות עדר" (HIT) לקורונה לאוכלוסייה כולה, נדרשים 29% עד 74% מהאוכלוסייה[177] להיחשף לנגיף. מאמר[178] של ד"ר נעם לויתן[179] מציין[180] חסינות-עדר נדרשת אפילו עד כדי 82% מהאוכלוסייה.

השערות אחרות מסתמכות על "חסינות צולבת"[181] שם נדרשת לכאורה חסינות עדר לקורונה הנמוכה עד כדי 20%. מאמר מטעם מכון דוידסון[182] ע"י ד"ר גל חיימוביץ טוען שאין (לפחות בינתיים) בסיס מדעי לחסינות צולבת לקורונה, לכן לא ניתן לאמץ את התאוריה של השגת חסינות עדר עם 20% הדבקה.

המחלוקת על השגה לכאורה של חסינות עדר על ידי הדבקת 20% מהאוכלוסייה גרמה לכמה מאות מדענים ואנשי ציבור, שלא מעטים מהם קשורים למאבק בקורונה, לנסח נייר עמדה[183] בשם: "ניהול סיכונים ברמה הלאומית של מגפת הקורונה" המתנגד לשיטה זו.

החישוב המקורב שלי (נספח ג') מצביע נכון ל 19.3.2021 על:

בישראל כ 2.6 מיליון נשאים (לעומת כ 827,000 מאומתים) המהווים כ 28% מאוכלוסייתה.
בשבדיה כ 3.8 מיליון נשאים (לעומת כ 714,000 מאומתים) המהווים כ 37% מאוכלוסייתה.
בנוסף, חישוב מקורב רק לגבי 'מחוז שטוקהולם' יגלה, אמנם, שיעור גבוה יותר – של 49% נשאים מאוכלוסיית המחוז אבל לא מספיק לכדי חסינות-עדר (אחד המקרים שסותר את תיאוריית החסינות הצולבת בשיעור 20%).

מסקנות
- במדינות רבות נתוני התמותה כמעט ואינם מפרידים בין שפעת לדלקת ריאות (שבחלק מהמקרים אינה נגרמת משפעת).
- מספר מתי הקורונה בישראל (עם הגבלות) הוא 6,073 מתים בתקופה של כשניים עשר חודשים כ מ 17 מתים ליום. לעומת 'שפעת וסיבוכיה' בישראל (ללא הגבלות) – 356 מתים בשנה, נפטר כמעט אחד ליום, אם כך, 'שיעור התמותה' מקורונה בישראל, גבוה יותר מ'שפעת וסיבוכיה' – פי 17.
- הקטלניות המאומתת של הקורונה בישראל גבוהה[184] פי 19 מהקטלניות המאומתת של 'השפעת וסיבוכיה'.
- 'שיעור התמותה' היומי הממוצע מקורונה בארה"ב גבוה בינתיים יותר מפי 13 (1443 ביחס ל 107 מתים ליום) מ'שיעור התמותה' היומי הממוצע מ'שפעת וסיבוכיה'.
- הקטלניות המאומתת של הקורונה בארה"ב גבוהה[185] פי 16 בערך מהקטלניות המאומתת של 'השפעת וסיבוכיה'.
- 'שיעור התמותה' מקורונה במדינות ספורות (כמו איסלנד) הינו "רק" כפול מהתמותה מ'שפעת וסיבוכיה'.
- ניתן להניח שמספר הנשאים מקורונה עלול להיות גבוה פי כמה ממספר המקרים המאומתים.
- העולם רחוק מאד מ"חסינות העדר" לגבי קורונה.
- גם מומחי נגיפים, רופאים, פיזיקאים ומתמטיקאים טועים… אני יודע להסביר מה מקור הטעות של אחדים מהם.
לסיום – בכל זאת בזכות הספקנות

תמיד, ובייחוד בימים קשים אלה, יש לקיים את הכלל "הטל ספק"[186] ; אותם מומחים קיימו, לכאורה, את הכלל ולא הלכו-אחרי-רבים. יפה עשה נפתלי בנט, שר הביטחון דאז, כשכינס מומחים אלה ב 22.4.2020 בדיון של "איפכא מסתברא[187]" כדי לשמוע בצורה מסודרת ורשמית את טענותיהם[188]. לדעתי הם הטילו ספק ללא ביסוס[189]; וגם אני הטלתי ספק (בדברי המומחים הנ"ל), זאת תוך בדיקה יסודית של טענותיהם, ולהבנתי – הפרכתי אותן.

יחד עם זאת, כלל זה דורש גם מהקורא עצמו להיות ספקן כלפי המסמך שכתבתי.
מובן שכל מי שחולק על חיבור זה, מוזמן ליצור איתי קשר ולהסביר לי את טעותי.

נספח א: קורונה – מודל מקורב לקטלניות[190]

א1: שפעת באיסלנד:
נתוני "דלקת ריאות ושפעת" באיסלנד לשנת 2018 – מספר מתים[191] של 68 איש. נתון זה מכיל גם את המתים מדלקת-ריאות שמחוללה אינו שפעת. הקטלניות המאומתת לשתי המחלות יחד[192] הוא 0.2%; בהיעדר נתונים מוסמכים אאלץ להסתפק ביחס בין 'שפעת וסיבוכיה' לדלקת-ריאות כלל שפעת מנוטרת שחושב על ידי בישראל[193] כ- 32.7%; לכן מספר המתים השנתי של 'שפעת וסיבוכיה' באיסלנד הוא[194]: 22 איש. והקטלניות המאומתת של 'שפעת וסיבוכיה' באיסלנד היא[195]: 0.065%

א2: קורונה באיסלנד:

אלה הנתונים נכון ליום 20.3.2021 שעה 05:00 (שעון ישראל):
איסלנד היא מדינה בת כ- 341,000 נפש. התבצעו בה 520,502 בדיקות המהוות אחת מהמדינות בעלות המספר הגבוה ביותר של בדיקות למיליון נפש (1,518,273) בעולם (ראה נספח א6).
מספר המקרים המאומתים: 6,097
מספר המתים: 29
לכן הקטלניות המאומתת באיסלנד היא: 29 / 6097 = 0.48%

במחצית השנייה של מאי התבצעו באיסלנד בדיקות סרולוגיות בהן התברר[196] ש 0.9% מהאוכלוסייה הם נשאים נסתרים (בנוסף למקרים המאומתים שהיו אז 1,802). יוצא מכך שאוכלוסיית הנשאים כולה[197]היא: 0.009*341447 + 1802 = 4875 ואז

מכפיל התחלואה הוא 4875 / 1802 = 2.7

הקטלניות בפועל באיסלנד במאי הייתה: 10 / 4875 = 0.2%

הקטלניות בפועל ב 19.3.2021 הינה 0.48% / 2.7 = 0.18%

הערה:
מ 21.3.2020 לאחר כשנה מתו באיסלנד 29 אנשים מקורונה – מעט יותר משפעת. יחד עם זאת הקטלניות המאומתת של קורונה באיסלנד גבוהה בסדר גודל מזו של שפעת.

א3: שפעת במלטה:

מספר המתים במלטה מ"שפעת + דלקת ריאות" ל 2018 הינו[198] 180 איש. שיעור הקטלניות המאומתת לשתי המחלות יחד[199] הוא 0.4%; נתון זה מכיל גם את תמותת דלקת-ריאות שמחוללה אינו שפעת. בהיעדר נתונים מוסמכים אאלץ להסתפק ביחס בין 'שפעת וסיבוכיה' לדלקת-ריאות כולל שפעת מנוטרת שחושב על ידי בישראל[200] כ 32.7%; לכן מספר המתים של 'שפעת וסיבוכיה' במלטה הוא[201]: 59; והקטלניות המאומתת של 'שפעת וסיבוכיה' במלטה היא[202]: 0.131%

א4: קורונה במלטה:

אלה הנתונים נכון ל 20.3.2021 שעה 05:00 (שעון ישראל):
מלטה היא מדינה בת כ- 442,000 נפש. התבצעו בה 776,252 בדיקות המהוות אחת מהמדינות בעלות המספר הגבוה ביותר של בדיקות למיליון נפש (1,754,702) בעולם (ראה נספח א6).
מספר המקרים המאומתים: 27,694
מספר המתים: 364

לכן הקטלניות המאומתת במלטה היא: 364 / 27694 = 1.31%

בהיעדר נתונים נניח שמכפיל התחלואה במלטה דומה לזה שבאיסלנד (2.7) ואז הקטלניות בפועל במלטה תהיה: 1.31% / 2.7 = 0.49%

הערה:
מ 8.4.2020 מתו במלטה 364 אנשים מקורונה; נשתמש באקסטרפולציה, כלל היחס הישר, ונקבל תחזית של כ- 381 מתים מקורונה לשנה. תמותה מקורונה גבוהה יותר מפי 6 מ'שפעת וסיבוכיה'. יחד עם זאת הקטלניות מקורונה במלטה גבוהה בסדר גודל משפעת וסיבוכיה.

א5: מודל הקטלניות של קורונה כתלות בגיל על פי איסלנד-מלטה

באיסלנד שיעור האוכלוסייה המבוגרת הוא[203] 15% גבוה יותר מהממוצע העולמי (כ- 9%),

ובמלטה הוא 20%.

טבלת הקטלניות המאומתת מקורונה לפי גיל האוכלוסייה על פי WORLDOMETR[204]

AGE	DEATH RATE all cases
80+ years old	14.8%
70-79 years old	8.0%
60-69 years old	3.6%
50-59 years old	1.3%
40-49 years old	0.4%
30-39 years old	0.2%
20-29 years old	0.2%
10-19 years old	0.2%
0-9 years old	no fatalities

אני מבקש – על סמך טבלה זו – לבנות מודל פשטני[205] שבו יש רק 3 פרמטרים בלתי תלויים:
A – אחוז המבוגרים (מעל גיל 65)

P1 – קטלניות בפועל של המבוגרים
P2 – קטלניות בפועל של הצעירים

ופרמטר אחת תלוי, תוצאתי:

P – קטלניות בפועל[206] של האוכלוסייה כולה:

P = A*P1+(1-A)*P2

לאחר התאמות[207] קבעתי:
לשכבת גיל 65 ומעלה P1 – קטלניות בפועל של 1.55%
לשכבת גיל מתחת ל 65 P2 – קטלניות בפועל של 0.05%

P = A*0.0155+(1-A)*0.0005

או

P = 0.015A+0.0005

הערותיי:

המודל אינו מתחשב במחלות רקע.
המודל מניח אמצעי התגוננות וזהירות דומים לכל הגילאים.
כלומר, באוכלוסייה שבה המבוגרים יהיו מבודדים יותר מהצעירים, התמותה מכלל האוכלוסייה תקטן ולהיפך. השפעות מסוג זה אינם מוכלות במודל פשטני זה.
לא ניתן להשתמש במודל זה לגבי מדינה שמערכת הבריאות שלה קרסה.
המודל בהחלט מקורב משום שהוא מסתמך על נתוני שתי מדינות בלבד.

א6: אימות מודל הקטלניות של הקורונה לגבי מדינות עם אוכלוסייה 100,000 ומעלה מרבות בדיקות
נכון ל 19.3.2021

מדינה	דירוג לפי כמות הבדיקות	מיליון בדיקות למיליון תושבים	אחוז מבוגרים	תמותה	תחלואה מאומתת	קטלניות מאומתת	קטלניות בפועל[208]	קטלניות לפי המודל[209]
דנמרק	3	3.8	20%	2,397	224,258	1.11%	0.40%	0.35%
לוקסמבורג	4	3.6	14%	714	58,955	1.21%	0.45%	0.26%
האמירויות	5	3.5	1.9%	1,433	438,638	0.33%	0.12%	0.08%
קפריסין	8	2.3	14%	241	41,475	0.58%	0.22%	0.26%
בחריין	12	1.9	2.5%	493	134,510	0.37%	0.14%	0.09%
מלטה	13	1.8	20%	364	27,694	1.31%	0.49%	0.35%
איסלנד	15	1.5	15%	29	6,097	0.48%	0.18%	0.28%
ישראל	17	1.4	12%	6,073	826,609	0.73%	0.27%	0.23%
הונג קונג	20	1.2	17%	203	11,304	1.79%	0.67%	0.31%
מלדיביים	23	1.1	4%	65	22,292	0.29%	0.11%	0.11%
ארובה	24	1.1	14%	82	8,664	0.95%	0.35%	0.26%

הערות:

מתוך כעשירון עליון של המדינות עם אוכלוסייה של 100,000 ומעלה, מרובות הבדיקות (15 מתוך 219 מדינות וטריטוריות שאינן מדינות):

3 (בריטניה, איי התעלה, ארה"ב) ספגו תמותה רבה (קטלניות מאומתת עד 4%) שהייתה כרוכה באי ספיקת מערכת הבריאות.
1 סינגפור, עם קטלניות מאומתת מזערית בצורה מדהימה של כ 0.05% בעיקר בשל צעדים קיצוניים שנקט שם המשטר; אבל מכיוון שמצב זה אינו דומה לשאר העולם, לא ניתן להסיק מההצלחה הנ"ל לגבי מודל הקטלניות.

ריכוז תוצאות:

מודל הקטלניות שבניתי מדייק (בטווח של פלוס מינוס 20%) לגבי 4 מתוך 11 מדינות; לגבי 1 הוא גבוה; ולגבי 6 הוא נמוך.

נספח ב: קורונה בדיימונד פרינסס[210]

ב1: קטלניות של קורונה בדיימונד פרינסס

בספינה שהו 3,711 נוסעים ואנשי צוות. כולם נבדקו.
חלו[211]: 712 (567 נוסעים + 145 אנשי צוות)
מתים: 13
לכן הקטלניות בפועל בספינה היא: 13 / 712 = 0.0183 כלומר 1.83%

ב2: ניתוח הקטלניות בדיימונד פרינסס על פי מודל איסלנד-מלטה

לפי מאמר[212] שפורסם ע"י קבוצת חוקרים בראשות טימותי ראסל[213] התמותה על הספינה היא 14 איש (לעומת[214] 13 איש לפי ה WORLDOMETER). כולם מעל גיל 70.
בזמן פרסום הדוח התגלו בספינה "רק" 619 מקרים (לאחר זמן התווספו מקרים ומספרם הגיע ל 712).

288 מתוך 619 חולים היו מעל גיל 70; בנוסף, 124 מהחולים היו בגילאים בין 60 לבין 70. אם אניח ש 80% משכבת הגילאים 60 עד 70 היו בין גיל 65 לבין גיל 70 נקבל 387 איש בקירוב מעל גיל 65 שהם 63% מאוכלוסיית המקרים.
על פי מודל הקטלניות של איסלנד-מלטה, הקטלניות הצפויה בפועל על הספינה היא:
0.015*0.63 + 0.0005 = 0.01
כלומר, החישוב המקורב שלי צופה כ 1% בו בזמן שבמציאות הוא 1.8%; הבדל שנובע אולי מגודל הקבוצה הקטן יחסית לאוכלוסיות של מדינות אפילו קטנות כמו איסלנד או מלטה.

נספח ג': קורונה – קטלניות ומכפיל התחלואה[215]

ג1: ניתוח שלי לגבי מכפיל התחלואה על פי דיימונד פרינסס[216]
מבין החולים (712) על הספינה: 381 סימפטומטיים + 331 אסימפטומטיים
בבדיקות במדינות שונות רוב החולים הם סימפטומטיים (מכיוון שהם נבדקים מיוזמתם ולבקשתם בשל תסמינים), יחד עם זאת מבוצעות בדיקות לביטחון רפואי (צוותים רפואיים, בתי אבות) שיזומות ע"י הרשויות גם לגבי אנשים ללא תסמינים שחלקם מגלה כי הבדיקה חיובית. אחוז החולים האסימפטומטיים המאומתים (מקרב הנבדקים) אינו ידוע בדיוק, אבל הוא מוערך על ידי בכ 20%.
מצד שני, ידוע שגם חלק מבעלי התסמינים הקלים, בוחר שלא להגיע לבדיקה, אלא רק (להערכתי) כ 80% מציבור זה. לכן מי שהיה מגיע לבדיקה הוא ציבור של בערך אותו מספר מייצג של 381 איש[217].

הבדיקות על הספינה מהוות אוצר של מידע, משום שכל מי ששהה על הספינה נבדק ונרשם.

מכפיל התחלואה בספינה הוא בקירוב טוב 2 712/381=1.9

כלל זה נכון במקומות בהם מספר הבדיקות גבוה. ככל שמספר הבדיקות נמוך ביחס לכמות האוכלוסייה, ניתן להניח שמכפיל זה יגדל.

ג2: ניתוח שלי לגבי מכפיל התחלואה בישראל על פי מודל איסלנד-מלטה
בישראל 12% קשישים, לפיכך הקטלניות הצפויה בפועל מקורונה בישראל על פי מודל איסלנד-מלטה היא:
0.015*0.12 + 0.0005 = 0.0023 (כלומר 0.23% לקורונה – כאשר הקטלניות בפועל של השפעת לא ידועה)
התמותה בישראל נכון להיום[218]: 6,073 מתים המהווים 0.23% מהנשאים.
6073/0.0023 = 2640435 שהם פי 3.2 מ 826,609 מקרים מאומתים.

מספר החולים הקשים[219]: 557
בישראל בשל התקדמות המידע והידע אחוז המתים מהחולים הקשים מוערך כיום (ראה פרק 2) כ- 20%; לכן מספר המתים הצפוי בישראל (ללא התווספות של חולים) על סמך החולים הקשים הקיימים הוא: 6073 + 0.2*557= 6184

ג3: ניתוח שלי לגבי מכפיל התחלואה בשבדיה על פי מודל איסלנד-מלטה
בשבדיה 20% קשישים, לפיכך הקטלניות הצפויה בשבדיה על פי מודל איסלנד-מלטה היא:
0.015*0.20 + 0.0005 = 0.0035
התמותה בשבדיה נכון ליום 19.3.2021: 13,262 שמהווים 0.0035 מהנשאים.
13262/0.0035=3789143 נשאים שהם פי 5.1 מ 744,272 מקרים מאומתים, המהווים כ- 37%
מאוכלוסיית שבדיה.
יחד עם זאת ב'מחוז שטוקהולם' מספר המתים[220] הוא 3,966 שמביא את מספר הנשאים ל
3966/0.0035=1133143 שמהווים כ 49% מאוכלוסייתה (כ- 2.3 מיליון). שעדיין לא מספיק לסף שנדרש לחסינות העדר.

ג4: קטלניות הקורונה בארה"ב
בארה"ב 16% מבוגרים, לכן הקטלניות הצפויה בפועל על פי מודל איסלנד-מלטה היא:
0.015*0.16 + 0.0005 = 0.0029 (כלומר 0.29% – כאשר הקטלניות בפועל של שפעת לא ידועה)
הקטלניות המאומתת בארה"ב נכון ל 19.3.2021 היא:
545544/29993423=0.0182 (כלומר 1.82% לעומת 0.115% משפעת).
מכפיל התחלואה לקורונה בארה"ב הוא בערך[221] 6

ג5: סקר סרולוגי מקיף בישראל
בסוף יוני פורסם שמשרד הבריאות בישראל החל בבדיקות סרולוגיות באמצעות בדיקות הדם השגרתיות הנערכות ממילא ע"י ארבע קופות החולים. היתרון בשיטה זו היא הנוחות. החיסרון הוא במהימנותן של הבדיקות – שהרי באופן כזה הן אינן אקראיות (שכן מי שמבצע בדיקות דם הוא בדרך כלל בקבוצת סיכון כלשהי). מי שהתריע[222] כנגד אופן הבדיקות הנ"ל, ובצדק רב לדעתי, הוא פרופ' דני פפרמן[223].

תוצאות הסקר[224] השנוי במחלוקת, שנערך בין יולי לספטמבר וכלל כ 55,000 דגימות, מראות (לאחר נירמול) שרק 5.5% מהאוכלוסייה נושאת את הנוגדים.
לפי המודל הפשוט-המקורב שהכנתי[225], הרי נכון (נניח[226]) ל- 10.8.2020 מצב התחלואה בישראל היה:
מאומתים: 84,722
מתים: 613
613 מתים (נכון ל 10.8) מהווים 0.23% מהנשאים.
מספר הנשאים, אם כך נכון ל 10.8, הוא: 613/0.0023=266522
מהווה כ 2.9% מהאוכלוסייה[227] – מעט רחוק מתוצאת הסקר הסרולוגי (5.5%) אבל לא מאד בהתחשב בקירוב של המודל שלי.
אחוז התחלואה ב 10.8 היה כ- 0.9% – לפיכך מכפיל התחלואה בישראל היה אז מעט יותר מ 3
בינתיים עברו שבועות רבים, מספר המאומתים גדל בקצב רב, משמעות המידע הנ"ל – אבדה.

ג6: קטלניות לפי ד"ר יואנידיס
ד"ר ג'ון יואנידיס פרסם מאמר[228] שנוי במחלוקת אודות הקטלניות בפועל (IFR) של הקורונה. ד"ר נעם לויתן[229] פרסם[230] פוסט באתר שלו "תיבת נעם" ביקורת מפורטת על כך כשהוא מסתמך על האפידמיולוג ד"ר גדעון מאירוביץ-כץ[231]. תוך כדי כך ציין ד"ר לויתן שהקטלניות בפועל בישראל מוערכת כ 0.3% (ואפילו 0.27%). זה מעניין כי נספח ג2 של החיבור שלי מצביע על הערכה לא-כל-כך-רחוקה בשיעור של 0.23% שמחושבת בצורה פשטנית באמצעות מודל המתבסס על התמותה באיסלנד-מלטה (נספח א) שאכן מתחשב באחוז האוכלוסייה המבוגרת.

ג7: בדיקות הידבקות בסלובקיה
מדינה שנערכו בה עד לאחרונה מעט בדיקות היא סלובקיה. למרות זאת, בגלל עליית התחלואה בגל השני באירופה, החליטה[232]הממשלה הסלובקית לבצע בדיקות קורונה לכל האוכלוסייה מעל גיל 10, ואכן עשתה זאת בתחילת נובמבר 2020 פעמיים (בשני סבבים), כאשר סרבני הבדיקות נאלצו להיכנס לבידוד. צעד זה אכן הוריד את התחלואה בצורה ניכרת. להלכה הייתי אמור לכלול את סלובקיה במודל הקטלניות (שהרי אפילו מדינות מרבות בדיקות לא החלו את הבדיקות על כלל האוכלוסייה, ועוד פעמיים, אלא בעיקר על החשודים); אלא שבדיקות אלה אינן בדיקות PCR אלא 'אנטיגן' (מהירות) שאחוז המהימנות שלהן אינו גבוה: אחוז התוצאות השליליות השגויות (false Negative) הוא כ 30%; אמנם אחוז התוצאות החיוביות השגויות (false Positive) אינו גרוע עד כדי 30% אבל אינו מתקרב למהימנות של בדיקת PCR. הקטלניות בפועל של סלובקיה בסבב הראשון הייתה[233] ב 1%, ובסבב בשני כ 0.63%
להלן מצב התמותה והתחלואה בסלובקיה נכון ל 22.11.2020:
מקרים מאומתים[234] (ע"י PCR): 96,241
מקרים מאומתים[235] (ע"י אטיגן בסבב ראשון): 36,000 (בערך[236])
מקרים מאומתים[237] (ע"י אטיגן בסבב שני): 22,680 (בערך[238])
סה"כ מקרים מאומתים: 154,921
תמותה: 671
הקטלניות בפועל בסלובקיה: 671/154921=0.0043 (זאת בהנחה שרוב האוכלוסייה נבדק ואין כמעט נשאים נסתרים).
המודל המקורב שלי המבוסס על איסלנד-מלטה (נספח א') יראה כי סלובקיה, שיש בה 15.6% מבוגרים[239] הקטלניות בפועל היא:
0.015*0.156 + 0.0005 = 0.0028 כלומר 0.28% – לא כל כך רחוקה מהמדידה בפועל (0.43%).

נספח ד': השגות על עיקרי קביעותיו של פרופ' לס

ד1: תמותה משפעת בישראל

בסוף 2019 – לפני עידן הקורונה – פרופ' לס התראיין[240] ב"עולם הבוקר" בערוץ 13 וכאשר נשאל על הבהלה מ"שפעת החזירים" דווקא הקטין את תמותת השפעת העונתית כדי לשכנע את הצופים שאין מקום לדאגה לגבי "שפעת החזירים", באומרו שמשפעת (עונתית) מתו בשנה האחרונה רק 17 איש ובשנה שלפניה: 37; ערכים אלה, כמובן אינם נכונים. הם נמוכים מהערכים האמיתיים שהצגתי בפרק 4.4 (54 ו 127 בהתאמה).

הלאה…פרופ' לס טען[241] בתחילת המגפה ב 20.3.2020 (באותו היום שבו מת החולה הראשון מקורונה בישראל), שמספר המתים משפעת בישראל בשנה האחרונה הוא 126. פרופ' לס טעה קלות לגבי מספר המתים משפעת. המספר המדויק[242] הוא 127 ולא 126, והוא אינו מתייחס לעונת 2018 – 2019 אלא לעונה שלפניה: 2017 – 2018 שהייתה באופן יחסי השנה הקטלנית ביותר לגבי שפעת בשנים האחרונות.

באותו מועד נראה היה לפרופ' לס שתמותת השפעת "גוברת" על הקורונה ללא סיוע מצידו, וניתן להסתפק בציטוט של הנתונים הנכונים של השפעת המנוטרת. מאוחר יותר בחודש מאי[243] כשמספר המתים מקורונה בישראל התקרב ל- 200, "עדכן" פרופ' לס בדבריו את נתוני המתים משפעת ל 1,000 מתים בשנה, כאשר נראה ש"שאל" אותם מתמותת דלקת הריאות; מאז בכל הזדמנות קבע שאלה הנתונים מ"מחלה-דמוית-שפעת" Influenza Like Illness (ILI)

ב 29.8.2020 כתבתי[244] לפרופ' לס כדי להבין על מה הנתון של 1,000 מתי השפעת מסתמך. מתשובתו מסתבר[245] שפרופ' לס מסתמך על מאמר מדעי[246] שנכתב במסגרת המלב"ם (המרכז הלאומי לבקרת מחלות[247]) של משרד הבריאות הישראלי.

לנוחות הקוראים ריכזתי בטבלה את חוסר העקביות בנתוני המתים משפעת שמציג נושא הדגל של מכחישי-הקורונה:

מועד הדברים	מספר המתים השנתי משפעת בישראל לפי דברי פרופ' לס
דצמבר 2019	17 עד 37
מרץ 2020	126
מאי 2020	1,000

במאי 2020 כתבתי שאינני רוצה לחשוב אילו "נתוני" שפעת פרופ' לס "יצטט" כשמספר מתי הקורונה השנתי בישראל יתקרב, חלילה, לכ- 1,000…בנספח ד2 ניתן להיווכח שתחזיתי בנוגע ל"נתוניו" החדשים של פרופ' לס – התגשמה.

ד2: תמותה עודפת

תוך כדי התכתבות שלי עם פרופ' לס בסוף אוגוסט 2020, התברר שפרופ' לס כבר פחות מתלהב לנופף ב 1,000 מתי השפעת. האם זה משום שספירת מתי הקורונה מגיעה לדאבוננו בסוף אוגוסט אף היא ל 1,000 (כפי שחזיתי במאי השנה)? כנראה. טיעונו הנוכחי של פרופ' לס הוא שמספר מתי הקורונה הוא "שקר גדול". הוא נטש את "נתוני השפעת" ונאחז ב"תמותה העודפת" – השוואה בין התמותה מכל הסיבות ב 2020 לתמותה מכל הסיבות ב 2019 (ולתמותה הרב-שנתית) לטענתו, מכיוון שהתמותה בישראל נשארה יציבה – אין מתי קורונה בישראל…

אני מבקש לבחון טיעון זה משלושה מקורות: המלב"ם[248], הלמ"ס והעיתון 'פייננשל טיימס'.

תמותה עודפת על פי המלב"ם

ניתן לראות גרפית[249] את "התמותה העודפת", בדוחות השבועיים שמפיק המלב"ם אודות התמותה-מכל-הסיבות (סעיף 8.1). רואים יפה את החריגה מהתמותה-הרב-שנתית[250] החל מהשבוע ה 14 (שמתחיל ב 29.3.2020 מיד לאחר פטירת האדם הראשון[251] בישראל מקורונה) עד השבוע ה 33 שמסתיים ב 15.8.2020; התרשים מציין שהבסיס להשוואה הוא הממוצע הרב-שנתי של 9 שנים: 2011 עד 2019. המלב"ם משווה את התמותה הנוכחית לממוצע הרב-שנתי כדי להימנע משיא או שפל של שנה אחת יוצאת דופן. הכול טוב ויפה, אלא שמכיוון שהתמותה לנפש יורדת מעט תוך אותן שנים, עובדה זו מעט מעוותת את התמונה לכיוון של תמותה חסרה. אסביר:

שנה	2011	2012	2013	2014	2015	2016	2017	2018	2019
תמותה[252]	40690	41894	41489	42178	44277	43971	44596	44531	45980
תושבים[253] (מיליון)	7.77	7.91	8.06	8.22	8.38	8.55	8.71	8.88	9.10
תמותה ל 1000 נפש	5.237	5.296	5.148	5.131	5.284	5.143	5.120	5.014	5.053

הממוצע הרב-שנתי האריתמטי הוא תמותה של 5.158 לכל 1,000 יחד עם זאת המספרים אינם מסודרים אקראית סביב ממוצע זה – ניכר קו מגמה של ירידה עם השנים[254]. ללא מגיפה ניתן לצפות שב 2020 התמותה ל 1,000 נפש תהיה נמוכה בכ 0.023 מתים לשנה בקירוב[255] לכל 1,000 נפש. שמשמעותו שאוכלוסיית 2020 תגיע לסביבות 5.030 מתים ל 1,000 נפש; ביחס לממוצע הרב-שנתי של המלב"ם זו תהיה הפחתה של 0.128 לכל 1,000 נפש, או 1,178 לשנת 2020.
מסקנה: תמותה ב 2020 שדומה לתמותה הרב-שנתי, משמעותה עלייה צפויה בתמותה בכ 1,200 מתים. החריגה שזוהתה כלפי מעלה בתמותה של 2020 לעומת אותו ממוצע משמעותה עלייה גבוהה עוד יותר. אבל ניתוח זה הוא רק ליודעי ח"ן…יש להדגיש שסקירת המלב"ם היא עד לאמצע יולי. לכשיוצג דוח תמותה עודפת שיכלול את התמותה הגבוהה לגבי אוגוסט והמשכו לגבי ספטמבר לא נזדקק אפילו לניתוח המלומד הנ"ל – הסקירה תדבר בעד עצמה, ומכחישי הקורונה יאלצו לחפש את 'טיעונם' הבא.

תמותה עודפת על פי הלמ"ס

הלמ"ס בחר להשוות[256] ב 3.9.2020 את התמותה עד סוף יולי 2020 לממוצע הרב-שנתי 2015 עד 2019.
מסקנת הסקירה: "בשנת 2020, עד סוף יולי ובפרט בחודשים מרץ-יולי, לא ניתן להצביע על תמותה עודפת משמעותית בישראל". אני חולק על מסקנה זו.
המת הראשון בישראל מקורונה מת ב 20.3.2020 לכן ההשוואה[257] היא לחודשים אפריל-יולי בלבד[258]:

ב 2019 14,371 מתים
ב 2020 14,792 מתים

התמותה ב 2020 עלתה[259] לפי הלמ"ס בארבעה חודשי פטירות מקורונה (אפריל עד יולי) ב 421 מתים[260]. למרות זאת הגרפים מ 2020 ומ 2019 שמופיעים בסקירת הלמ"ס מ 3.9 כמעט חופפים בחודשים אלה – ומסקנת הסקירה היא משום מה שאין עליה בתמותה העודפת בחודשים אלה.

הקורא מ"ס הפנה את תשומת לבי שהלמ"ס עדכן את מניית המתים בסוף ספטמבר מ 14,972 (לגבי החודשים אפריל-יולי 2020) ל 14,876 ולכן התמותה בחודשים הנדונים של 2020 עלתה ב 505 ביחס לחודשים המקבילים של 2019.

כמו כן לא ברור לי מדוע השוני בטווח השנים שמשמשות כבסיס לממוצע הרב-שנתי בין המלב"ם ללמ"ס. הייתי חושב שכדאי שכל היחידות שעוסקות בנתוני התמותה תדברנה בשפה שווה. עד אז נבדוק כל מוסד בנפרד ואת נימוקיו:
הממוצע הרב-שנתי האריתמטי של 2015 עד 2019 עליו מסתמך הלמ"ס הוא 5.123 לכל 1,000 איש; וקו המגמה שלו נמצא בירידה מובהקת אפילו עוד יותר מהשנים 2011 עד 2019 (של המלב"ם). לפיכך, התחזית ל 2020 היא 4.995 לכל 1,000 איש או הפרש של 0.128 לכל 1,000 נפש ביחס לממוצע הרב-שנתי של הלמ"ס, כלומר, תחזית[261] להפחתה תמותה של 1,178 מתים לגבי 2020.

אני חולק, אם כך, על סקירת הלמ"ס:

תמותה עודפת נומינלית בשיעור אפס מייצגת עלייה ריאלית של כ 1,178 מתים ביחס לקו המגמה.
תמותה בפועל של 495 מתים למשך 4 חודשים מהווה עלייה אמיתית שנתית נוספת של 1,485 לשנה.
תמותה עודפת ריאלית: 2,663 מתים לשנה.
הכללת התמותה של אוגוסט וספטמבר 2020 צפויה להגדיל עוד יותר את המספרים הנ"ל.

מפתיע לשמוע את פרופ' לס משבח[262] ב 4.9.2020 את הלמ"ס: "יש סמכות עליונה במדינת ישראל לנתונים של אמת וזו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה"; כל זה בעימות עם בן פלוגתא שלו, פרופ' דב שוורץ[263] ברדיו 103. פרופ' לס ציטט את אותה סקירת הלמ"ס הנ"ל שגילתה (לכאורה) שעד יולי 2020 לא הייתה בישראל תמותה עודפת.
אבוי, לא רק שהסקירה אינה מדויקת, היא משמשת כאסמכתא בטיעוניהם של מכחישי-הקורונה…

באותו יום שהסקירה נכתבה (3.9) העברתי את השגותיי ללמ"ס, ולזכותם יש לומר שקיבלתי תשובת בזק (6.9) והסכמה עם עמדתי בנושא קו-המגמה של הממוצע הרב-שנתי. נכתב שייעשה מאמץ להטמיע נושא זה בסקירות הבאות. מעניין האם פרופ' לס ימשיך להחמיא ללמ"ס אחרי שיעיין בסקירת הלמ"ס הבאה אודות התמותה העודפת שתכלול את התמותה הגבוהה של חודש אוגוסט, ואולי גם תתחשב בקו המגמה של הממוצע הרב-שנתי.

סקירת הלמ"ס השגויה עמדה במחצית השנייה של ספטמבר 2020 גם בבסיס עתירה לבג"ץ של כמאה חוקרים כנגד החלטת הממשלה בדבר הסגר של חגי תשרי[264]. זה רק מראה איזה נזק סקירה שגויה עלולה לגרום[265]. בנוסף, יש לי טענה גם לעותרים עצמם: 'חוקרים' אלה, יודעים היטב שבחודש וחצי האחרונים, שסקירת הלמ"ס עדיין לא התייחסה אליהם, התמותה יותר משהכפילה[266] את עצמה לעומת ארבעת החודשים הראשונים[267] של המגיפה שבסקירת הלמ"ס. אנשי מדע, שהאמת לנגד עיניהם, לא היו מתעלמים מפיגור של יותר מחודש בפרסום בנתוני התמותה העודפת. התרעתי על כך בחיבור זה. האמת לבסוף יצאה לאור: ב 23.9.2020 YNET[268] פרסם שהלמ"ס קבע שיש תמותה עודפת עד סוף אוגוסט. העתירה נדחתה – במנותק מהנתונים השגויים שהובאו בפני בג"ץ.

נתוני הלמ"ס לחודשים אפריל עד אוגוסט (כולל):

ב 2019 17,866 מתים
ב 2020 18,875 מתים

תמותה עודפת נומינלית של 1009 מתים מכל-סיבה-שהיא.
מספר המתים מקורונה לפי תעודות הפטירה של משרד הבריאות[269] הוא 919 הבדל של כ 10%+ לטובת התמותה העודפת (עובדה שמעידה על תמותה עודפת-עודפת, כלומר תמותה עודפת נוספת קטנה אמנם מעבר לתמותת הקורונה).

ב 15.10.2020באיחור של כחודש וחצי מתחילת זיהוי המגמות ע"י גורמים שונים, הודה[270] גם פרופ' לס (אמנם בחצי-פה) שיש תמותה עודפת בישראל: "יש עכשיו תמותה עודפת די קטנה אבל קיימת".

ב 9.3.2021 עדכן[271] הלמ"ס את נתוני ינואר 2021. להלן השוואה בין חודשים אפריל 2020 – ינואר 2021 לבין אפריל 2019 – ינואר 2020 לבין

אפריל 2019 – ינואר 2020 37,378 מתים
אפריל 2020 – ינואר 2021 41,428 מתים

תמותה עודפת נומינלית של 4,050 מתים מכל-סיבה-שהיא.
מספר המתים מקורונה לפי תעודות הפטירה של משרד הבריאות[272] הוא 4,776 הבדל (נומינלי) של 726 מתים המהווים כ15%-

הערות:
א. אני משווה, למען הפשטות, את נתוני התמותה הנומינליים הנוכחיים לחלק השנה שלפניה. חישוב מדויק יותר הוא להשוות את נתוני התמותה ל 1,000 איש, ובנוסף להתחשב בקו המגמה בשנים האחרונות (נתונים מנורמלים). ניתן לראות בתחילת נספח זה שקו המגמה בשנים האחרונות הוא בכיוון ירידת תמותה שניתן ליחסה למערכת בריאות משופרת. נירמול הנתונים היה מגדיל את התמותה העודפת עוד יותר.
ב. בתקופת הקורונה התמותה משפעת הייתה אפס (בין השאר בגלל המסכות והריחוק). כלומר, בהתחשב בנתון זה (בשנה שלמה, כידוע, מתים משפעת 356 איש) התמותה העודפת הריאלית הייתה גדלה ומתקרבת למספר המתים הרשמית מקורונה.

ניתוח תמותה עודפת בעולם על פי ה'פייננשל טיימס'

ניתוח[273] של ה Financial Times והצגתו בסדרת גרפים מרשימה לגבי 20 מדינות מייצגות מראה את התמותה העודפת בכל מדינה. מתוכן אציג את המדינות שחיבור זה דן בהם:

מדינה	תאריך הנתונים	תמותה לפי worldometer	תמותה עודפת (אחוז עודף ביחס לממוצע הרב-שנתי)
ישראל	16.9.2020	1,161	1,700 (17%) (ראה הסתייגויות)
ארה"ב	22.8.2020	180,202	273,000 (24%)
שבדיה	8.9.2020	5,850	5,700 (20%)
נורבגיה	30.8.2020	264	300 (4%)
איסלנד	9.8.2020	10	אין תמותה עודפת

הסתייגויות:
א. לא ברור מהיכן FT השיג נתונים עד ל 16.9 (נתון ברמה שבועית) כאשר הלמ"ס מפרסם נתונים חודשיים[274].
ב. תמותה עודפת מאפריל עד סוף אוגוסט של 1,700 לפי FT אינה עולה בקנה אחד עם תמותה עודפת של 943 מתים לפי הלמ"ס (שהיא מקור הנתונים).
ג. גם היחס של 17% נראה שגוי (גדול מידי).
נושא זה בבדיקה.

בסקנדינביות יש התאמה טובה בין התמותה העודפת לצבר דיווחי תמותת הקורונה הפרטניים. באיסלנד יש התאמה טובה בין מעט נפטרי הקורונה להיעדר תמותה עודפת. לעומת זאת בישראל ובארה"ב נרשמה תמותה עודפת-עודפת; כלומר תמותה נוספת מעבר לתמותת הקורונה המנוטרת. האם ניתן לייחס זאת לחסך של טיפולי בריאות שגרתיים עקב המצב? זה דורש ניתוח נפרד.

ד3: סיבת המוות

פרופ' לס אינו מסכים שאם חולה-לב נפטר מקורונה – סיבת המוות צריכה להיות קורונה אלא מחלת-לב. לשם כך הוא מביא בתוכנית הבידור של שי שטרן "שי בשידור" את הדוגמה הנ"ל[275].
לטענה זו יש לי שלוש תשובות:

אני מסכים שאם לחולה-לב אירע אירוע לבבי מסכן חיים, אושפז, ותוך כדי הצלת חייו נדבק בקורונה ונפטר, גורם המוות יהיה אירוע לבבי משום שהוא גרם במישרין לשרשרת האירועים שסופה מוות. אבל אם לאדם יש מחלת רקע לבבית (למשל מסתם), עם צפייה לתוחלת חיים סבירה, נדבק בקורונה ונפטר – סיבת המוות צריכה להירשם 'קורונה'.
אני מביא כחיזוק לדבריי את מידע משרד הבריאות מתוך האתר של המשרד[276]:
"המידע בפרסום מבוסס על רישום הודעות הפטירה על פי החוק במשרד הפנים. סימול סיבות המוות נעשה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בהתאם למילוי הודעת הפטירה על ידי הרופא שקבע את המוות ועדכונים ממקורות נוספים. בפרסום מוצגת סיבת המוות היסודית (Underlying cause of death), שהביאה לשרשרת האירועים שגרמה למוות או הנסיבות שהביאו לפציעה הקטלנית, שנבחרה בלמ"ס מתוך סיבות המוות שרשם הרופא בהודעת הפטירה על פי ההגדרות והכללים בסיווג המחלות הבינלאומי. בנוסף, מוצג מידע על סיבות המוות המרובות, הכולל את כל סיבות המוות שאוזכרו בהודעת הפטירה."
ניתן להרחיב בכתבה[277] שפורסמה ב"מדעת".
הלוגיקה של פרופ' לס, ככל שהיא מקובלת על הרפואה (והיא לא…), צריכה לחול באופן עקבי גם על תחלואות אחרות – כגון שפעת. אם חולה-לב (ללא אירוע לבבי שהוביל לשרשרת אירועים ספציפית) מת משפעת, סיבת המוות הרשמית כפי שהיא היום (שפעת) צריכה להשתנות (לפי פרופ' לס) למחלת-לב (גם אם תוחלת חייו של חולה הלב הייתה עוד שנים אחרות).
מדוע, אם כך, פרופ' לס לא מיישם כלל זה גם על נתוני השפעת שהוא מביא, ואז נתוני תמותת השפעת היו מופחתים באותו האופן.
בתורת המשפט[278] קיים מושג "מעוולים במשותף[279]", כאשר השיתוף אינו בהכרח במידה שווה. אחד הענפים של המעוולים-במשותף נקרא "אשם תורם[280]". אני מבקש להציג בכך הקבלה בין תחום הבריאות לבין תחום הנזיקין:
אשם עיקרי = קורונה
אשם תורם = מחלת רקע
המדע אינו מפחית מתרומת מחלת הרקע לתמותת הקורונה – להיפך. כל הנתונים מראים על הזיקה בין מחלות רקע למיניהן לבין הסיכוי למות מקורונה; אבל כך גם השפעת הגיל. אם הסיכוי של אדם בין 90 לשרוד את הקורונה הוא נמוך יחסית, אז נקבע עם מותו – לאחר שנדבק בנגיף – שהוא מת מזקנה?

בתחילתה של הקורונה רשות הבריאות האנגלית (PHE[281]) הגדירה את סיבת המוות מקורונה אם אירע תוך 60 יום מבדיקה חיובית. ב 12.8.2020 הוסיפה[282] הרשות אמת מידה של 28 יום. הרשות הדגישה שבינתיים (בגלל הקושי לאמת בשלב זה מהו הקריטריון הנכון) שתי אמות המידה יירשמו ויתפרסמו במקביל[283]. ואכן, ניתן להיווכח כי שתי רשומות התמותה מתפרסמות במקביל[284] בפרסומים הבריטיים[285].
אלא ש'חוקרים' ועיתונאים עטו על המידע[286] וכבר הסיקו ופרסמו שממשלות (ביניהן בריטניה) הגזימו בעבר בקביעת התמותה. גלובס, למשל, הזדרז לפרסם[287] ש"באנגליה החליטו מעתה לא לספור במניין המתים מהמגפה אנשים שמתו לאחר יותר מ-28 יום לאחר שאובחנו לראשונה כחולי קורונה,". ובכן, זה נכון חלקית. באנגליה ממשיכים לספור (במקביל) גם את המתים שנפטרו תוך 60 יום מאבחנה. יחד עם זאת ה worldometer למשל, מתקשה לנהל "הנהלת חשבונות כפולה", ולכן מתוך שתי הספירות הוא מפרסם רק אחת מהם – את הספירה לפי 28 יום.
עיתונאית בשם ד"ר יפה שיר-רז[288] כתבה ב YNET "תחקיר שהוסר" [289]. יהודה וייס כתב ב 13.8 באתר בשם 'אקטואליק' כתבה[290] אודותיה. לאחר ששיבש את שמה (כאשר קרא לה בשם: ד"ר שירה רז), הוא מתאר את תוכן התחקיר (שהוסר). ד"ר שיר-רז טוענת שמספר מתי הקורונה במרבית המדינות נמוך למעשה מהמספרים הרשמיים בעולם. היא טוענת נגד מצב בו (בישראל וגם במדינות נוספות) אין כלל הגבלת זמן למוות מקורונה מאז האבחון. בין השאר היא מצטטת את אייל בסון, דובר משרד הבריאות[291], בתגובה לטענותיה:

"חולה שמאובחן בתאריך מסוים, מאושפז כעבור שבועיים למחלתו ואח"כ נאבק בסיבוכי המחלה עם הנשמה וכו', יכול למות גם חודשיים לאחר שאובחן, ועדיין קורונה היא המחלה שהרגה אותו", נכתב בתגובה. "לכן, אין לממד הזמן חשיבות בקביעת סיבת המוות, אלא המחלה שגרמה להידרדרות שהביאה למוות. באותו אופן, חולה שברקע סובל לדוגמא ממחלת לב איסכמית (מה שקרוי בתקשורת מחלות רקע) ומגיע לאשפוז בעקבות קורונה: אם הגיע בגלל קורונה ומצבו בביתו לפני כן היה חולה קרדיאלי יציב, אותו נפטר אכן נפטר מקורונה, ולפי הנחיות ארגון הבריאות העולמי, על הרופא לרשום את הקורונה כסיבת המוות היסודית. לעומת זאת, חולה שאובחן בקורונה, חלה ונהרג בתאונת דרכים, סיבת המוות היסודית שלו תהיה תאונת דרכים, והקורונה לא תיחשב כאן לסיבת המוות, למרות שאובחן ככזה. ההחלטה לקביעת סיבת המוות היסודית ניתנת בידי הרופא שקבע את המוות ומילא את הודעת הפטירה ומכיר את הסיפור הקליני של הנפטר. עוד אוסיף, כי מחלות רקע יש לרשום בהודעת הפטירה בסעיף 2, נתונים אלו לא יופיעו כסיבת מוות יסודית אלא כמחלות תורמות. נתונים אלו מתקבלים רק אחרי עיבוד וקידוד על ידי הלמ"ס, וניתוח סיבות מרובות של סיבות פטירה, שנעשה לאחר מכן ולא בזמן אמת".

אני מוכרח הפעם[292] לשבח את דובר משרד הבריאות על המענה המפורט והמדויק שלו, שגם עולה בקנה אחד עם הוראות משרד הבריאות. שבח נוסף יש להרעיף על העיתונאית שטרחה לצטט את מלוא תגובת הדובר שמתנגדת לטענה-השערה שהעלתה.

קורא בשם א"ש, שחלוק עלי בנושא הקורונה, שלח לי "מאמר"[293] בשם: "כמה אנשים מתו באמת מקורונה? למי יש אינטרס לנפח את המספרים…?". בהנחה שזו ההוכחה הניצחת לנכונות השקפותיו ומיד כשאסיים לעיין ב'מאמר' אשתכנע. בגיבוב מילים שהכותב מכנה בשם "מאמר" הוא מפרט את ההנחיות (לכאורה) של ארגון הבריאות העולמי לרופאים איך לרשום את סיבת המוות. נער הייתי וגם זקנתי, ומאמרים גרועים קראתי גם קראתי, אבל מסמך כזה שטוען טענות קשות כל כך ללא אף מקור שבאמצעותו ניתן לוודא את נכונות הדברים עדיין לא ראיתי.
לאחר קריאת המסמך התפניתי לבחון מי כתב אותו – אדם בשם ד"ר יוסף גיל שחר, מדיקל דוקטור, ששילב את המאמר באתר שלו. המחשבה הראשונה לכאורה – בסדר: אדם בעל השכלה רפואית. אבל מיד הגיע זיכרון לא רחוק על רופאים ומדענים אחרים שמפרנסים יפה את דפי חיבור זה. מסתבר שד"ר שחר, אמנם בעל תואר שלישי ברפואה, אבל לא עבר התמחות רפואית, ופנה לעסוק – ללא הכשרה רשמית – בתזונה. גלישה מהירה באינטרנט מגלה את הודעת[294] משרד הבריאות המזהירה את הציבור מקבלת שירותי תזונה ממנו: "יובהר, ד"ר יוסף גיל שחר מחזיק ברישיון לעסוק ברפואה בלבד ואינו בעל מומחיות מוכרת ברפואה. כמו כן, הוא אינו מחזיק ברישיון דיאטן על פי הוראות חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח- 2008. ייעוץ, וטיפול תזונתי ניתן אך ורק על פי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008 בלבד. על המבקשים לעסוק במקצוע דיאטן/תזונאי לעמוד במספר תנאים מצטברים הנקובים, בסעיף 4 לתוספת הראשונה לחוק, שהינם: תואר אקדמי ראשון בתזונה; תעודה רשמית; הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות; עמידה בבחינות משרד הבריאות על ידי תזונאי מוסמך בלבד".

כל זאת נעלם מעיניי קוראים שכאשר הם נתקלים בדברים התומכים בדעתם אינם טורחים לבדוק את הדברים לעומקם.

ד4: אמת לשעתה – על פי פרופ' לס

בראיון[295] "אינטימי" עם רפי רשף, כשנשאל (דקה 05:45) פרופ' לס אם אינו מצטער על טעויות שטעה למשל בהקשר לתחזית שחזה: בפברואר 2020 "שהנגיף לא יצא אל מחוץ לסין", לא חזר בו והשיב שזו הייתה: "אמת לשעתה"…

"אמת לשעתה" הוא מושג הלקוח מעולם הדיבה. זו אמת שגם אם אינה נכונה היום (לאחר גילוי נסיבות חדשות) הייתה נכונה אז בנסיבות הקודמות, ולכן האומר אותה אינו מוציא דיבה – בבחינת "אמת דיברתי".
ה"אמת לשעתה" לא יכולה להוות תירוץ לתחזיות כושלות, כי המטרה בתחזיות הוא לחזות דווקא את אותן נסיבות מתעתעות ומשתנות. תחזית כושלת, ובייחוד תחזית שמתבססת על כל כך מעט נתונים אינה "אמת לשעתה" – אלא "טעות לשעתה".

אולי זה המקום גם כדי לצאת כנגד תחזיות-הזויות הפוכות מצד "מחייבי-הקורונה", שחזו מספרים אסטרונומיים של חולים ומתים. אלא, שחוזים אלה לא יצאו להגנתם בטענה של "אמת לשעתה", הם יודעים שטעו, שתקו וטוב שכך.

ד5: קביעתו של פרופ' לס: "תוחלת החיים בישראל היא 82 שנה. זה הגיל הממוצע שבו נפטרים בישראל. הגיל ממוצע של הנפטרים בגלל מחלת הקורונה הוא גם כן כ–82 שנה. מכאן שבממוצע, בכלל לא מתים ממחלת הקורונה[296]"

נראה שאם ה'טיעון' של פרופ' לס נכון יהיה מומלץ לשנות, בעקבות כך, את עקרונות הוראת תורת הסטטיסטיקה במוסדות להשכלה גבוהה…יחד עם זאת מי שמבקש להבין עד כמה הטיעון של פרופ' לס מוטעה שיעיין בתגובתו של פרופ' דוד נבון[297] : "קרקס הקורונה הנודד של פרופ' יורם לס[298]"

ד6: קביעתו של פרופ' לס: " במזרח התיכון הנגיף לא פעיל" (8.7.2020):

ראשית יש להגדיר את המונח "המזרח התיכון".
אם נלך אפילו להגדרתו המצומצמת[299] של המונח נכלול בכך 16 מדינות, שנרכזן בטבלה הבאה שערכי התמותה שלה נכונים[300] ל 11.7.2020:

מדינה	תמותה מקורונה למיליון נפש	אחוז מבוגרים[301] (מעל גיל 65)	תמותה מקורונה למיליון נפש מנורמלת גיל[302]
איראן	148	6.2	215
כווית	90	2.6	312
עירק	74	3.3	202
ממוצע עולמי	72	9.0	72
טורקיה	63	8.5	60
סעודיה	62	3.3	169
בחריין	61	2.4	229
קטאר	52	1.5 [303]	312
עומן	48	2.4	180
ישראל	38	12.0	29
מצרים	36	5.2	62
איחוד האמירויות	33	1.1	270
קפריסין	16	13.7	11
תימן	12	2.9	37
לבנון	5	7.0	6
ירדן	1	3.9	2
סוריה	1	4.5	2

כדי לבחון את פעילות הנגיף לא אתחשב בתחלואה[304] עצמה, שהיא תלוית כמות הבדיקות, אלא אשווה רק בין מספר המתים בכול מדינה לממוצע העולמי. כבר לפי נתוני המוות המוחלטים ניתן להבחין בשלוש מדינות מזרח-תיכוניות ששיעור התמותה (לנפש) גבוה מהממוצע העולמי.
הייתי יכול לעצור כאן, מספיקה דוגמה של מדינה אחת כדי לסתור כלל. אלא שההשוואה מטעה ככל שהיא מתבצעת ללא התחשבות בגיל האוכלוסייה המבוגרת. לפי המודל המקורב שערכתי[305] התמותה הינה ביחס ישר לאחוז האוכלוסייה המבוגרת. לכן, אם ננרמל את התמותה לנפש בכל מדינה לממוצע העולמי (9%), ניווכח שהתמותה ב 8 מדינות מתוך 16 גבוהה (ובצורה ניכרת – בין פי 2.5 לפי 4) מהממוצע העולמי, ובשתי מדינות נוספות מתקרבת אליו.
יוצא מכך, שאכן ניתן היה להסתפק בנתונים הגולמיים כדי לסתור את 'קביעתו' של פרופ' לס ולקבוע שהנגיף פעיל במזרח התיכון – ועוד איך; אבל מי שמסתכל רק על הנתונים הגולמיים ואינו מנתח אותם לא יכול להבין שהתמותה הנמוכה יחסית של שאר המדינות באזור לא נובעת מזה ש"במזרח התיכון הנגיף אינו פעיל" כאילו המזרח התיכון מהווה חיץ מסתורי לנגיף, אלא מאחוז המבוגרים הנמוך מאד בחלק זה של העולם.
לכן קביעתו זו של פרופ' לס (בדומה לשאר 'קביעותיו') שגויה.

ד7: הסברו של פרופ' לס לתמותה הגבוהה מקורונה בארה"ב:
"אני לא מתחמק מהדיון לגבי ארה"ב, אבל זו המדינה עם מערכת הבריאות הציבורית המחורבנת ביותר בעולם[306]"

בהנחה שנסכים שאכן איכות מערכת הבריאות הציבורית האמריקנית גרועה, הרי איכות זו ישימה באותה מידה גם לתמותת השפעת, ואנו הרי עוסקים בהשוואה בין קורונה לבין שפעת…

ד8: חכמים הזהרו בדבריכם

עו"ד אלן דרשוביץ' תבע[307] מיליון דולר בגין עוולת לשון הרע כנגד פרופ' יורם לס ותחנת הרדיו ממנה הוא משדר, לאחר שפרופ' לס השמיע רצף של טענות שקריות בפרשת אפשטיין שיש בהן פגיעה קשה בשמו הטוב של דרשוביץ ועיוות מוחלט של המציאות. פרופ' לס אמר בשידור חי כי דרשוביץ' "הודה, הודה, הודה[308]" שהוא אנס ילדות יחד עם אפשטיין. לאחר כשבוע פרופ' לס נאלץ להתנצל[309] בשידור חי.
אלן דרשוביץ מצידו אמר[310] שבשל הנזק שנגרם לו לא יסתפק בהתנצלות וימשיך בתביעה.
לכאורה, מה הקשר בין השגגה של פרופ' לס לבין נושאי הקורונה בהם הוא מתבטא?
אז…יש, לדעתי, קשר הדוק. פרופ' לס הוכיח עוד לפני עידן הקורונה ש"ידו קלה על ההדק"; הוא מעוות את הנתונים (בלשון המעטה) לטובת משנתו, וזו איננה פעם יחידה. חיבור זה מונה קרוב לעשרה אירועים כאלה. זו אינה מעידה חד פעמית של הפרופסור – זה דפוס התנהגות. הבעיה היא שנגיף הקורונה אינו יכול, משפטית, לתבוע את פרופ' לס בגין עוולת לשון הרע ולתבוע את עלבונו על הזלזול שהפרופסור רוחש לו בפומבי, במקום זאת הנגיף מוכיח מידי יום ביומו את קטלניותו.

נספח ה': קורונה ושפעת בקנדה

ה1: השוואה בין קורונה לשפעת בקנדה ע"י פרופ' אייל שחר

אם חיפשנו הוכחה נוספת לבלבול (או להיטות יתר להוכחת רעיון) של אנשי המדע בחוסר האבחנה בין שפעת לדלקת ריאות, אז סיפק לנו אותה פרופ' אייל שחר שאיננו, חלילה, חובב אלא אפידמיולוג-מומחה. בפוסט שלו "פסיכוזה פנדמית[311]" הוא מונה בפנינו כי קורונה הוא "נגיף שיגרתי לרוב האוכלוסייה, ומסוכן למיעוט קטן בדומה לדלקת ריאות ושפעת".

בשתי טבלאות מדגים פרופ' שחר את כמות המתים בקנדה:

קורונה: 8,962
שפעת + דלקת ריאות: 8,511

ממבט ראשון המספרים נראים דומים. אבל חישוב פשוט מעמיד כל מספר על מקומו הראוי:

תמותת השפעת ודלקת הריאות היא שנתית, לעומת זאת תמותת הקורונה בקנדה החלה ב 9.3.2020 ולכן משכה נכון לפוסט של פרופ' שחר הוא 5 חודשים בלבד. אקסטרפולציה לשנה שלמה תביא[312] את התמותה מקורונה ל 21,509 – יחס של כמעט 3 ביחס לשפעת + דלקת ריאות.
בבדיקה שערכתי לאחר שנה בדיוק, ב 9.3.2021, התמותה מקורונה בקנדה הגיעה ל 22,304 די דומה לתחזית הלינארית שערכתי ב 9.8.2020 עם הבדל של כ 4% כלומר, תחזית לא רעה בכלל.
ומדוע דלקת ריאות? הרי חלק ניכר ממחוללי דלקת הריאות הם חיידקים ונגיפים שאינם קשורים לשפעת. אני סברתי שאנו משווים את נגיף הקורונה לנגיף השפעת, אבל כדי לסייע לטיעונם מגייסים מכחישי-הקורונה את מלוא תמותת דלקת הריאות.

ה2: דבריו של ד"ר רוג'ר הודקינסון

ד"ר רוג'ר הודקינסון[313] נשא דברים[314] בפני "ועדת השירותים הציבוריים" במחוז אלברטה שבקנדה. במשך כחמש דקות שחט כל פרה קדושה הקשורה להתייחסות הממסד הבריאותי לקורונה: "זוהי ההונאה הגדולה ביותר שבוצעה מעולם על ציבור תמים…זוהי לא יותר מאשר שפעת…" מלבד הדקה הראשונה בה הציג את כישוריו, כל דבריו היו רצופים סיסמאות ללא הוכחה כלשהי. רק בדקה ה-4 הוא מוסיף "נתון" וקובע שסיכויי התמותה במחוז (הכוונה למחוז אלברטה) הוא 1 ל 300,000 לגבי אוכלוסייה מתחת לגיל 65 (שמהווה, כמובן, סיכוי תמותה נמוך שבעטיו אין צורך לנקוט בפעולה כלשהי).
ד"ר הודקינסון שגה:
1. הסיכוי (הסיכון) ככל שהוא מבוסס בחישובו של הד"ר על העבר אינו סיכוי קדימה אלא תמותה ממוצעת לאורך התקופה שעברה.
2. סיכויי התמותה תלויים בהגבלות. ככל שחישובו של הד"ר מתבסס על העבר (ואין לו דרך אחרת לחשב זאת), הרי הנתון הנמוך שהוא מציג לקח בחשבון שההגבלות היו אחד הגורמים לכך. לכן מסקנתו שמכיוון שהסיכון נמוך אין צורך בנקיטת צעדים – מוטעה.
3. הד"ר היה צריך לציין למשך איזו תקופה הסיכוי מתרחש – אחרת מספר זה חסר משמעות.

נספח ו': השוואה בין קורונה לשפעת בעולם

מחקר[315] ע"י GitHub[316] מראה יחס גבוה בין קטלניות בפועל (IFR) של הקורונה לקטלניות בפועל של השפעת.
למרות שהמחקר תומך גם במסקנות החיבור שלי, אני חושב שבחר בדרך מעט נפתלת. הבסיס המתמטי להשוואה באותו מחקר הוא אך ורק ה IFR. כידוע ה IFR מתבסס בחלקו על הערכות. ה IFR אודות השפעת מתבסס על "הערכת אגב" בודדת אחת בכל מאמרי ה CDCשמעריך[317] יחס תחלואה של כ 1.73
הערכות לגבי ה IFR של קורונה בעייתיות לא פחות. הבה נבחן למשל את ה IFR במחקר זה לגבי איסלנד: 0.45% לבין 1.06% (תלוי במקור). לעומת זאת נכון ל 1.10 ה CFR הוא[318] 0.36% וה IFR יהיה נמוך אף יותר (כי מספר הנשאים הנסתרים הוא פי כמה מכלל המאומתים). אם נתבסס על הסקר הסרולוגי, שהתבצע באיסלנד במחצית השנייה של חודש מאי, יחס התחלואה היה 2.7 – כלומר, ה IFR צריך להיות 0.13% – מאד רחוק מתוצאות המחקר.

לדעתי, לא נכון לבחון את היחס בין קורונה לשפעת ע"י הקטלניות – שכל אחת בדרכה מבוססת על הערכות שעלולות להיות שנויות במחלוקת. בנוסף, וכפי שכתבתי בגוף החיבור שלי, קטלניות בפועל מתייחסת לאוכלוסיית הנדבקים בפועל עם השפעה מוגבלת על האוכלוסייה כולה[319], בה בשעה שיחס ההחמרה הינו מדד פשוט ומייצג יותר של היחסים בין שיעורי התמותה הגולמיים.

נספח ז': קטלניות מאומתת מתואמת

מושג הקטלניות, שהיה ידוע עד לאחרונה רק לאנשי מדע, התפרסם "הודות" למגפת הקורונה והתנחל בסלון של האזרח הפשוט. למרות שהיה עדיף לדון בקטלניות בפועל (IFR), שהוא היחס בין התמותה לבין כלל המקרים: המאומתים + הנשאים הנסתרים, בהיעדר מידע מהימן אודות הנשאים הנסתרים, אנו נאלצים לדון, בלית ברירה, בהגדרה מוגבלת יותר – הקטלניות המאומתת (CFR) שהוא היחס שבין התמותה לבין המקרים המאומתים. יחד עם זאת ניתן לומר שבמדינות בהן כמות הבדיקות רבה, אחוז הנשאים הנסתרים נמוך יותר, וכך הקטלניות המאומתת תתקרב לקטלניות בפועל. לפיכך, ריכזתי את מדינות "העשירון-העליון-לבדיקות" שמונות: 22 מדינות (מתוך 220) בהן כמות הבדיקות היא הגבוהה בעולם: ברגע כתיבת החיבור – למעלה מ 700,000 בדיקות למיליון נפש. הטבלה לא כוללת 11 מדינות וטריטוריות מרובות בדיקות אבל מעטות אוכלוסין (שמונות פחות מ 300,000 תושבים).

מכיוון התמותה מתרכזת ברובה המכריע בגילאים המבוגרים לא אטעה הרבה אם אייחס (לשם הפשטות) את כולה לגילאים 65 ומעלה. לכן, אוכל ליצור מדד השוואתי מעניין בין מדינות שהוא קטלניות מאומתת יחסית לאחוז המבוגרים; להלן "קטלניות מאומתת מתואמת" – מונח שיצרתי בתקופת הקורונה.

טבלת השוואה: הקטלניות לגבי מדינות מרובות בדיקות קורונה[320]

דירוג קטלניות מתואמת ל 1,000 מבוגרים	מדינה	מיליון בדיקות למיליון תושבים	אחוז מבוגרים (מעל 65)	קטלניות מאומתת[321] זמנית[322]	קטלניות מאומתת מתואמת ל 1,000 מבוגרים	תוחלת חיים[323]	BMI (לפי WHO[324])
1	סינגפור	1.0	10%	0.05%	5	81.5	23.7
2	איסלנד	1.3	15%	0.49%	33	81.3	25.9
3	קפריסין	0.7	14%	0.59%	42	78.5	27.0
4	דנמרק	2.0	20%	0.94%	47	77.8	25.3
5	ישראל	1.0	12%	0.73%	61	81.1	26.3
6	מלטה	1.3	20%	1.53%	77	80.5	27.2
7	לוקסמבורג	2.8	14%	1.13%	81	80.0	26.5
8	ארה"ב	0.9	16%	1.66%	104	76.5	28.5
9	בריטניה	0.9	18%	2.63%	146	79.5	27.3
10	בחריין	1.5	2.5%	0.37%	148	76.3	28.2
11	האמירויות	2.3	1.9%	0.29%	153	77.1	29.0

מכיוון שהעמודה השמאלית מנטרלת את אחוז המבוגרים באוכלוסייה, ומעמידה את הקטלניות במדינות אלה על מכנה משותף של 1,000 מבוגרים, נזהה כי במקום הראשון סינגפור, עם קטלניות מאומתת (מוחלטת ומתואמת) מזערית ביותר. ישראל במקום החמישי המכובד, ארה"ב ובריטניה במקומות נמוכים כאשר איחוד האמירויות ובחריין, במקומות האחרונים למרות קטלניות מוחלטת נמוכה – קטלניות יחסית גבוהה שמתרכזת באחוז מבוגרים נמוך מאד באוכלוסייה.

שאלה מעניינת היא איך בסינגפור קטלניות נמוכה בסדר גודל ממדינות כמו איסלנד, דנמרק וישראל? ידוע[325] שסינגפור צמצמה את היקף התחלואה ע"י ניטור ומעקב חריגים ואכיפה בלתי מתפשרת; אבל מתוך אותה תחלואה איך מוסברת כמות כזו קטנה של מתים? האם לזקוף זאת למערכת בריאות מצוינת? האם האוכלוסייה שם בריאה יותר? התשובה היא כן; זה נזקף לזכות תוחלת חיים גבוהה שאחד הסמנים שלה הוא אוכלוסייה שאינה בעלת עודף משקל.
מנגד, מובן יותר מדוע הקטלניות המתואמת בארה"ב ובבריטניה היא מן הגבוהות, זאת בגלל אובדן שליטה על המגיפה ומערכות בריאות קורסות; וגם בשל תוחלת חיים בינונית שנובע בין השאר מהשמנה.

נספח ח': הרצאה ע"י פרופ' פרידמן המזכיר מחקר של הקולג' המלכותי הבריטי

מחקר[326] של הקולג' המלכותי הבריטי (Imperial College) מ 30.3.2020 מתווה מודל תיאורטי המסתמך על הנחות רבות שלא נפרטן. המחקר בדק 11 מדינות אירופאיות, כאשר מספר המתים הכולל באותן מדינות הגיע בסוף מרץ 2020 לכ 59 אלף, מספר הנשאים (המאומתים והסמויים) הינו לפי המודל: בין 7 מיליון ל 43 מיליון. לפיכך הקטלניות בפועל מקורונה (על פי המודל) הינה[327] כ 0.24%

להלן הערותיי:

פיזור עצום של 7 מיליון עד 43 מיליון מצביע על שקיפות המודל והגינותו אבל גם מעיד על חולשתו.
ביססתי את החישוב על מספר הנשאים הממוצע – 25 מיליון.
הקטלניות המאומתת משפעת מחושבת (כמקובל) מאוכלוסיית החולים המאומתים בלבד, לשם ההגינות והשוויון לחישוב המרחיב הנ"ל של הקטלניות בפועל מקורונה יש לחשב[328] את התמותה גם מקרב נשאי השפעת הלא מזוהים. לאחר חישוב זה הקטלניות בפועל מכלל נשאי השפעת תהייה נמוכה בהרבה מ 0.1%.
מספר החולים המאומתים לגבי 11 המדינות שבמחקר עמד נכון[329] ל 31.3.2020 על 404,092 כלומר, מספר הנשאים האמיתי הוא לכאורה[330] פי 62 ממספר החולים המאומתים.

מחקר זה אוזכר בהרצאתו[331] של פרופ' איתן פרידמן בפני לשכת עורכי הדין כמה ימים[332] לאחר פרסום הדוח הבריטי הנ"ל. פרופ' פרידמן 'ציטט':

מספר מתים: 50 אלף (כאשר המחקר מדבר על 59 אלף…)
מספר נשאים (כולל לא מזוהים): 47 מיליון (כאשר המחקר מדבר על 7 עד 43 מיליון…)

הטיה פרוידיאנית? 50 אלף מתים מתוך 47 מיליון חולי קורונה כבר נראה 'שפעת' – לא? זהו, שלא.
ומדוע לא ציין, פרופ' פרידמן, למען ההגינות, שהמחקר הוא תיאורטי, בעל הנחות ופיזור עצום בתוצאות?

נספח ט': התקשורת ומכחישי הקורונה

התקשורת עצמה תורמת לטשטוש הגבולות בין עובדות לדעות. לא מעט מראיינים אינם בקיאים מספיק כדי להתעמת עם המרואיינים שלהם בתוכניות האקטואליה. לא זו אף זו, גם כמה מרואיינים-מומחים מטעם משרד הבריאות מובאים במיוחד כדי להתעמת עם מכחישי-הקורונה אבל אינם מסוגלים לעמוד מולם, בעיקר משום שהם מגיעים לעימות כשהם עצמם לא מצוידים מספיק בעובדות – כלומר הגיעו לא מוכנים. כתבתי על כך לשתיים מהן לאחר שכל אחת מהן התעמתה (בנפרד) ללא הצלחה עם פרופ' יורם לס בתחילת יוני 2020 – לא קיבלתי התייחסות. ב 17.7 שוב התעמתה בערוץ 2 אחת מאותן שתי מומחיות מול פרופ' לס שזעק מולה: "אינך יכולה לשפוט מניסיונך על סמך כמה מקרים במחלקה שלך, כאשר לי יש נ-ת-ו-נ-י-ם…" פרופ' לס נשאר ללא מענה וניצח בנוק-אאוט. אבוי לנו שאלה המומחים שמתעמתים מול "בעל הנתונים" שממשיך-וממשיך להיות מבוקש ע"י התקשורת.

משנוכחו בתקשורת שיש להם תרנגולת שמטילה ביצי זהב, החל פרופ' לס להיות מוזמן גם ע"י מפיקי תוכניות הבידור כדי שייתן "הופעה"; ואכן הוא "מספק את הסחורה". כך היה בתוכנית הבידור 'לוסי וגורי' ואחרות. לא חשוב מה פרופ' לס אומר, בין כה אין המפיקים אינם טורחים להזמין מדען רציונלי ורהוט שיסתור את דבריו. פרופ' לס מגבב, והמראיין ההדיוט מנסה להפעיל שכל ישר: "הרי יש מתים…" אבל הפרופסור מזעיף את מצחו, מרעים את קולו שהופך איטי, ומניף את ידיו בתיאטרליות.

יתרה מזו, ביולי התבשרנו[333] שהתקשורת מעניקה לפרופ' לס במה קבועה: הוא יגיש תוכנית דיבורים שבועית ב'רדיו ללא הפסקה' 103 בימי חמישי בין 12:00 ל 14:00…
על משקל שם הערוץ אני יכול לכנות את תופעת פרופ' לס בתקשורת כ'לס ללא הפסקה'…

כמה ראיונות פרטיים בנושא הקורונה (שהועלו ליו-טיוב וזכו לתפוצה נכבדה) הם ראיונות מגמתיים של"מראיין" יש דעה-מוצקה-מגובשת-מראש, והוא מזמן ל"אולפן" את המכחיש, ושואל אותו "שאלות" שמובילות רק לתוצאה אחת. לא ניתן להתייחס לנושא זה מבלי להזכיר מכחיש-קורונה הזוי במיוחד: דני וידיסלבסקי, שערוץ 13 (רשת) הקדיש[334] לו תוכנית מאד ביקורתית (בלשון המעטה).
בנוסף, ב 12.8.2020 משרד הבריאות אפילו הזהיר[335] את הציבור: "קורסים בתשלום ברשת שמציע דני וידיסלבסקי, המוכר כמתנגד חיסונים ופרסומיו עוסקים בהכחשת מגפת הקורונה, מהווים פרסום מסוכן ומטעה לבריאות הציבור".
לצערי, "משנתו" של וידיסלבסקי מאד נפוצה. עמיתי ש"ש, אחד ממכחישי-הקורונה, ששלחתי לו את החיבור שלי בסוף יולי, לא הסכים עם דבריי, סירב להתעמק ולהתעמת עם נימוקיי, ושלח אותי שאלמד את משנתו של וידיסלבסקי. הוא כינה את וידיסלבסקי "אחד ממובילי הדעה הגדולים של הדור", וטען שאם לכל ראיון מצולם (יש כאלה כמה עשרות) של וידיסלבסקי 'האמת של הקורונה' אלפי (ולעיתים עשרות אלפי) כניסות ליו-טיוב, הרי זו הוכחה שהן 'תורה מסיני'; ולמרות ששמי 'תלמוד' הרי אם כל קוראיי מסתכמים רק בכאלף הכמות-כן-קובעת…באמת עצוב להיווכח שוב ושוב בכוחה ההרסני של תעמולה.

יחד עם זאת יש עיתונאים שיוצאים נגד התופעה. אחת הביקורות הראשונות הייתה בתחילת אפריל[336] 2020 מפרי עטו של אברי גלעד, שאני מצטט רק את חלקה: "בנאדם, כשאתה אומר לי ש"זו רק שפעת", מה אתה רוצה ממני? כי המשמעות של מה שאתה אומר לי היא שכרגע כל העולם מפסיד את התחתונים במלחמה נגד משהו פעוט, כמעט דמיוני, סתם איזו חולשה רגעית, אולי צמרמורת בגב. כל הטריליונים שנמחקים, כל החיים שמשתבשים, כל התוכניות שמתרסקות, האימהות שמתות, החתונות שמתבטלות – הכל סתם, בגלל שמישהו לא מבין שזו סתם שפעת?"

התייחסות נוקבת במיוחד נגד 'נתוניו' של פרופ' לס הייתה בתוכניתו[337] של גיא זהר "מהצד השני" ששודרה ביוני. הדברים דומים למה שנכתב בתחילת נספח ד1 של חיבור זה.

תם אהרון הקדיש ביולי 2020 את המונולוג שלו בתוכניתו השבועית ב'כאן11'[338] נגד מכחישי-הקורונה.

עמית סגל יצא ביולי[339] 2020 נגד הזמנתו של פרופ' לס ע"י התקשורת – בכלל, ועל ידי ערוץ 12 (שסגל הוא אחד מעיתונאיו) – בפרט: "הזמנת פרופ' לס – אות קלון על התקשורת".

אנשי תקשורת (נתי טוקר[340], ישי שנרב[341], ד"ר בן הורביץ[342] ואחרים), יצאו[343] כנגד תוכנית הרדיו החדשה של פרופ' לס.

תוכנית הטלוויזיה 'הצינור' של גיא לרר (ערוץ 13) הקרינה באוגוסט 2020 כתבת תחקיר[344] על תפקודו של פרופ' לס כמנכ"ל משרד הבריאות בזמן התפרצות הפוליו בישראל ב 1988. התחקיר מצטט, בין השאר, את מבקר המדינה שמבקר את התנהלותו של המנכ"ל דאז ביחס לפוליו, שלדעת עורכי התחקיר הייתה דומה לדפוס התנהגותו היום ביחס לקורונה.

רן רזניק[345] יוצא בכתבותיו בקביעות נגד מכחישי-הקורונה:
כתב[346] בסוף מאי: "…וגם עכשיו ממשיכים קומץ של רופאים, חלקם בעלי תפקידים בכירים בהווה או בעבר במערכת הבריאות, להפיץ לקול צהלת התקשורת מידע בלתי אחראי, מטעה, מסוכן ושרלטני בחלקו, על כך שהקורונה היא 'רק שפעת' ".
כחודשיים לאחר מכן, בסוף יולי, כתב[347] רזניק (באותו יומון) לאחר הופעתו הראשונה, כממונה הקורונה, של פרופ' רוני גמזו "…הפרופ' גמזו אף לא התייחס למאבק החיוני ב'כת מכחישי הקורונה' אשר כוללת קומץ של רופאים ומנהלים שמסכנים את הציבור בטענה ש'הקורונה היא רק שפעת'…".
חודשיים נוספים עברו ורן רזניק האשים בספטמבר[348] את כת מכחישי-הקורונה ב"גרירת המדינה לאסון בריאותי"

בהקשר לכך מעניין לקרוא מאמר-דעה בשם: "כך בנו רשת[349] וקשת את דמותו של פרובוקטור הקורונה"
שכתב[350] אורן פרסיקו ב 7.10.2020 ב'עין השביעית'.
במאמר-דעה נוסף בשם "…המגפה, מצעד האיוולת של העיתונאים" מונה[351] אורן פרסיקו בין השאר את העיתונאים ערד ניר (ערוץ 12) ואלון בן דוד (ערוץ 13, מעריב) שהיו בין חלוצי עדת המכחישים, ולא רק סיקרו את חדשות הקורונה, אלא נתנו ביטוי לדעתם האישית נגד חומרתה של המגפה ולעיתים קרובות ללא הפרדה בין עובדות לדעות.

מאמר-דעה של עירית לינור "פרשי האפוקליפסה[352]" מזכיר בין השאר את הנזקים שגרמו של פרופ' לס (איך לא?) ושל ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון.

ממליץ גם לקרוא מאמר שכתב לאחרונה ד"ר נעם לויתן על " 'אינפודמיה' – המחלה שאין לה חיסון[353]"

בתחילת פברואר 2021 הקדיש כאן 11, תאגיד השידור הציבורי ריאיון ארוך עם אורנה בנאי. ערוץ 7 יצא נגד[354] נתינת במה זו למכחישת-קורונה. כתב "גלובס" אבישי גרינצייג צייץ: "זו באמת חרפה. אורנה בנאי קומיקאית. אין לה שום מומחיות מינימלית בתחום הרפואה. לא למדה את התחום. לא עסקה בתחום. כלום. למה לא שואלים אותה מה היא חושבת על הבטיחות של הצמיגים החדשים של טויוטה? במה דעתה עדיפה על כל אזרח אחר ולכן היא זוכה לפוש חסר אחריות של תאגיד השידור הציבורי?". גם ג'וש בריינר, מ'הארץ' כתב מאמר דעה[355] שבו הוא מסביר שאורנה בנאי, מסוכנת לציבור יותר מ"הרב" שלה, יובל אשרוב[356].

משרד הבריאות מנסה להילחם בתופעת מכחישי-הקורונה, וב 23.2.2021 ועדת המשמעת של משרד הבריאות החליטה[357] (בצעד יוצא דופן) לשלול לצמיתות את רישיונו של ד"ר אריה אבני, בעל אתר אינטרנט המפיץ בפלטפורמות שונות קריאות להפרת הנחיות משרד הבריאות באשר לקורונה.

ואסיים בנימה מבודחת בשיחה טלפונית[358] של אדיר מילר, כפרופ' לס, שמתעניין לכאורה בחיסון, עם מוקדן של קופ"ח מכבי.

מקורות
משולבים בין הערות השוליים

[1] מהנדס ומשפטן https://davidtalmud.wordpress.com/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/

[2] באותו היום שבו מת החולה הראשון מקורונה בישראל

[3] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל

[4] 2018 היא השנה האחרונה לגביה פורסמו נתונים רשמיים ע"י הלמ"ס.

[5] בערך מנובמבר עד אפריל

[6] https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2017.pdf עמוד 42

[7] בהנחה פשטנית של אקסטרפולציה לפי יחס ישר

[8] הנתונים הרשמיים של עונת 2019 – 2020 לא פורסמו עדיין

[9] בהנחה פשטנית של אקסטרפולציה לפי יחס ישר

[10] רופא בתחום הפיזיולוגיה, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות.

[11] התייחסותי לתגובת פרופ' לס "זו הייתה אמת לשעתה" – בנספח ד4

[12] https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=HLJHDM&c41t4nzVQ=ELD 20.2.2020

[13] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001322593 20.3.2020

[14] https://mednews.co.il/infectious-disease/coronavirus-is-the-same-as-swine-influenza/ 14.4.2020

[15] https://www.haaretz.co.il/opinions/letters/.premium-1.8803498 28.4.2020 קטע אחרון.
תגובתי לגבי 'הברקה' זו – בנספח ד5.

[16] https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-763615 5.5.2020

[17] https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-776307 8.7.2020
תגובתי לגבי 'הברקה' זו – בנספח ד6.

[18] רופא, לשעבר מנכ"ל בי"ח שיבא, כיום מנכ"ל בי"ח הדסה.

[19] https://www.inn.co.il/News/News.aspx/427546 ב 17.2.2020

[20] ביו-פיזיקאי, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2013 על פיתוח מודלים להבנת מערכות כימיות מורכבות.

[21] https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-754915 ב 18.3.2020; לאחר כשבועיים, ב 30.3 (לאחר שמספר המתים הגיע למספר דו-ספרתי) יזם פרופ' לויט ראיון רדיו עם "קלמן-ליברמן" בו אפילו הגן על עמדתו בכך שכאשר אמר 10 אנשים התכוון לשווה ערך ל- 10 שנות-אדם…

[22] בעל תואר שלישי בפילוסופיה, יו"ר סוכנות החלל הישראלית, אלוף (מיל.), לשעבר ראש מפא"ת.

[23] https://www.mako.co.il/health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus/Article-8d515c179447171027.htm 13.4.2020

[24] פרופ' רוטשטיין חזר בו מתחזיתו לעיל (הודה בטעותו בתוכנית תחקירים "המקור", ערוץ 13 ב 30.4.2020). לכשהבין את ממדי המגפה, פעל (עצמאית) בצורה נחושה במלחמה בקורונה. אם זו הייתה "רק שפעת" לא היה פועל כך.

[25] בהמשך המסמך אני נוקב בשמות פרופסורים נוספים שהצטרפו לעדת המכחישים: פרופ' איתן פרידמן, פרופ' אייל שחר, פרופ' דורון לנצט, ד"ר דן ימין. כל מומחה – מוזכר בהקשר המתאים לדבריו.

[26] את המונח טבע דוד בן גוריון שהשיב למבקריו ("לא מומחה – אבל מומחה למומחים") על ניסיונו הדל כאיש צבא, כאשר מונה עם קום המדינה לשר ביטחון (בנוסף על תפקידו כראש-הממשלה הראשון).

[27] https://en.wikipedia.org/wiki/Jack_of_all_trades,_master_of_none

[28] https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-11-2-21/m01.html כלכליסט 11.2.2021

[29] בכל זאת "פטור בלא-כלום אי אפשר"; כתבה ב YNET מ 24.5.2020:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5735795,00.html מצטטת מחקר שפורסם ב NEJM הכולל ממצאים פיסיים על הבדלים של כסדר גודל בין קורונה לשפעת בכמות קרישי דם בקפילרות של הריאות.
וכן כתבה נוספת ב YNET ב 29.6.2020: מחקר של מכון הריאות ב"שערי צדק" על מחלימים שסובלים גם לאחר חודשים מקשיים נשימתיים. https://www.ynet.co.il/health/article/Hy3R8JICI
תסמינים מסכני חיים למחלימי קורונה https://www.ynet.co.il/health/article/HJ8UzmmdP 25.10.2020

[30] ה FDA אישר "אישור חירום" עד היום שלוש תרופות: רמדסיביר דקסמתזון והידרוכסילוכלורוקווין. מאוחר יותר התברר שהידרוכסילוכלורוקווין, התרופה למלריה, נמצאה לא יעילה, מסוכנת והשימוש בה לקורונה הופסק.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001327099&fid=2

[31] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001340093 28.8.2020

[32] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%90%D7%A8%D7%A1

[33] https://en.wikipedia.org/wiki/Mortality_rate

[34] זו הגדרה שלי. מונח קולע יותר, לדעתי, מהמונח "פקטור הכפלה" ע"י פרופ' אמנון שעשוע ופרופ' שי שלו-שוורץ במאמרם: "אסטרטגיית פעולה לחידוש פעילות המשק" מ 12.04.2020

[35] מושג שאינו קיים בספרות שהגדרתי לצורך היבט מסוים בחיבור זה.

[36] https://www.telegraph.co.uk/global-health/science-and-disease/death-rates-intensive-care-covid-19-have-fallen-third-study/ 16.7.2020

[37] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5723388,00.html?utm_source=Taboola_internal&utm_medium=organic

[38] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001343378 22.9.2020

[39] https://en.wikipedia.org/wiki/Mortality_displacement

[40] מושג שאינו קיים בספרות, שהגדרתי לצורך היבט מסוים בחיבור שלי.

[41] https://en.wikipedia.org/wiki/Case_fatality_rate

[42] מושג שאינו קיים בספרות שהגדרתי לצורך היבט מסוים בחיבור זה.

[43] https://en.wikipedia.org/wiki/Case_fatality_rate

[44] נשאים = מאומתים + נסתרים

[45] מושג שאינו קיים בספרות שהגדרתי לצורך היבט מסוים בחיבור זה.

[46] מושג שאינו קיים בספרות שהגדרתי לצורך היבט מסוים בחיבור זה.

[47] https://www.mako.co.il/news-world/2020_q3/Article-5c105932b48b371026.htm 4.8.2020

[48] https://www.lung.org/getmedia/98f088b5-3fd7-4c43-a490-ba8f4747bd4d/pi-trend-report.pdf.pdf

[49] 3550/56832=0.06

[50] https://www.kff.org/other/state-indicator/influenza-and-pneumonia-death-rate/?dataView=0&currentTimeframe=0&sortModel=%7B%22colId%22:%22Location%22,%22sort%22:%22asc%22%7D

[51] https://en.wikipedia.org/wiki/Kaiser_Family_Foundation

[52] 2.8/14.9=0.19

[53] https://www.cdc.gov/flu/about/burden/how-cdc-estimates.htm

[54] https://www.cdc.gov/flu/about/burden/past-seasons.html

[55] מספר חולי שפעת מאומתים בממוצע כ 10% מאוכלוסיית ארה"ב. המספר הזה מהווה הערכה מושכלת של מקרי השפעת הסימפטומטיים. הוא אינו כולל את הנשאים הלא מזוהים.

[56] קטלניות מאומתת = מספר המתים השנתי מתוך מספר החולים המאומתים השנתי

[57] יש לציין שהשפעת, הגם שמכונה "שפעת עונתית" קיימת לאורך כל השנה, אם כי התחלואה (ועמה התמותה היומית) אינה אחידה לאורך השנה, היא דומה ל"פעמון גאוס" כאשר בחודשי החורף היא בשיאה – הרבה יותר מהממוצע השנתי.

[58] 39048/365=107

[59] https://www.ijidonline.com/article/S1201-9712(19)30328-5/abstract פורסם ב
International Journal of Infectious Diseases 8.8.2019

[60] די דומה לתחלואה משפעת בארה"ב (כ- 10%)

[61] https://www.indexmundi.com/facts/visualizations/age-distribution/#country=il

[62] מתוקנן, לכאורה, לארה"ב

[63] 0.3*(16/23)=0.21

[64] https://www.clinicalmicrobiologyandinfection.com/article/S1198-743X(19)30058-8/fulltext טבלה 3 18.2.2019

[65] מתוקנן, לכאורה, לארה"ב

[66] 0.25*(16/20)=0.20

[67] https://www.health.gov.il/Subjects/emergency/preparation/DocLib/tora/BIO_TORA_PANDEMIC_FLU.pdf

[68] שמצביע, לדעתי, על הערכה ולא על מדידה

[69] https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

[70] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5136445,00.html
בכתבה (שפורסמה ב 28.2.2018 כלומר, בעיצומה של עונת השפעת) מצוינים גם נתוני תמותה חלקיים (78) לשנת
2017 – 2018 שהיו נכונים עד לפרסום מועד הכתבה

[71] אינו כולל תמותה מדלקת ריאות, שרק חלקה נגרם מסיבוכי שפעת.

[72] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5482212,00.html

[73] ניתן לשים לב להקבלה בין שיא מספר המתים בישראל ובארה"ב בעונה 2017 – 2018 שהייתה קשה יחסית

[74] (57+60+54+127)/4=75

[75] 'עונת שפעת' משתרעת על פני כשני חצאי שנים עוקבות.

[76] מהנדס. חבר סגל הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל-אביב, עוסק במידול רשתות חברתיות, מודלים של מחלות מדבקות, מודלים דינמיים, אופטימיזציה של מערכות סטוכסטיות, תורת ההחלטות, תורת התורים.

[77] https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.8686844 18.3.2020

[78] https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2017.pdf נספח

[79] זה כנראה מקור הטעות של פרופ' בן ישראל.

[80] כתבתי על כך לד"ר ימין במייל ב 1.6.2020, שענה לי "מספר המתים בישראל בשנה ממחלות נשימתיות
700 – 2,500; אין על כך ויכוח", אבל לא התייחס לשאלתי (למרות שכתבתי לו על כך שוב ב 2.6), לסיבת ההשוואה שלו את המשפחה המורחבת של "מחלות נשימתיות" (שרובה אינה נגרמת משפעת) לקורונה, ולא את השפעת לקורונה.

[81] https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/3.shnatonhealth/st03_11x.pdf

[82] שמתייחס לשנה קלנדרית

[83] רופאה. מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי "שמיר" (לשעבר: בי"ח אסף הרופא)

[84] כדי להרשים את ההדיוטות בעבודה היסודית לכאורה שעשתה

[85] ראה סעיף 3.4

[86] על משקל: "קדוש, קדוש, קדוש ה' צבאות…"

[87] ב 17.9.2020

[88] https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2020/3.shnatonhealth/st03_11x.pdf

[89] https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/3.shnatonhealth/st03_11x.pdf

[90] https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2018/3.%20shnatonvitalstatistics/st03_30x.pdf

[91] https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2017/3.%20shnatonvitalstatistics/st03_30x.pdf

[92] https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2016/3.shnatonvitalstatistics/st03_30x.pdf

[93] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA_%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA

[94] http://www.themedical.co.il/Article.aspx?f=24&s=2&id=2438 מ 28.7.2009

[95] בזמן פרסום המאמר, מנהל היחידה למחלות זיהומיות, בית-חולים וולפסון

[96] Lieberman D, Schaeffer F, Boldur I, Lieberman D, Horowitz S, Friedman MG, Leiononen M, Horovitz O, Manor E, Porath A. Multiple pathogens in adults patients admitted with community-acquired pneumonia: a one year prospective study of 346 consecutive patients. Thorax 1996;51:179-184

[97] היום – פרופסור

[98] בערך מנובמבר עד אפריל

[99] https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2017.pdf עמוד 42

[100] (0.200+0.204)/2=0.247

[101] 356/365=0.97

[102] 356/(69+1161)=0.289

[103] 356/920000=0.00039

[104] 20.3.2021 שעה 05:00 (שעון ישראל)

[105] המת הראשון בישראל ב 20.3.2020

[106] 5980/357=16.8

[107] חברה לתועלת הציבור http://www.gertnerinst.org.il/

[108] https://www.themarker.com/news/health/1.8680993 17.3.2020

[109] https://phys.huji.ac.il/

[110] https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.8706942 24.3.2020

[111] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325550

[112] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%93_%D7%9E%D7%A1%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A3

[113] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5723388,00.html?utm_source=Taboola_internal&utm_medium=organic

[114] או שהתמותה היא מינימלית.

[115] רופא ואימונולוג אמריקני שמכהן כמנהל המכון הלאומי של ארה"ב לאלרגיה ומחלות זיהומיות (NIAID) מאז 1984

[116] https://www.cnbc.com/2020/03/11/top-federal-health-official-says-coronavirus-outbreak-is-going-to-get-worse-in-the-us.html

[117] https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/69/wr/mm6942e3.htm 20.10.2020

[118] האוכלוסייה היא רק מקרים-מאומתים-סיפטומטיים-מאושפזים. לכן סיכויי התמותה גבוהים הרבה יותר מ'הקטלניות המאומתת'.

[119] המוות הראשון מקורונה בארה"ב אירע ב 29.2.2020

[120] בארה"ב חלות אמנם בימים אלה הגבלות שתלויות עצמאית במושלי המדינות השונות – אבל לא מתחילתה של המגפה, אלא בפיגור של כחודש.

[121] 545544/377=1447

[122] https://www.nytimes.com/2020/05/20/us/coronavirus-distancing-deaths.html 22.5.2020

[123] https://www.tau.ac.il/lifesci/zoology/members/lewi_files/documents/Huppert_HaRefuah_2010.pdf

[124] https://vp-director.huji.ac.il/sites/default/files/officeceo/files/mhvt_htpysh_gyrsh_5.pdf נספח א'

[125] R אינו מקדם הדבקה קבוע (R0) עם הזמן, אלא מקדם משתנה כתלות בהגבלות (Rt).

[126] רופא, ומייסד היחידה לאונקוגנטיקה, בי"ח שיבא

[127] https://www.inn.co.il/News/News.aspx/435008 24.4.2020

[128] https://www.jpost.com/health-science/could-coronavirus-re-infection-be-possible-within-six-months-629575

[129] בכל מדינה בנפרד

[130] רופא. חבר סגל בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. חוקר בתחום חיידקים ונגיפים.

[131] https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3803074,00.html 23.3.2020

[132] כימאי. אימונולוג. חבר סגל במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון וייצמן

[133] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5731967,00.html 17.5.2020

[134] https://www.themarker.com/opinion/.premium-1.8874026 26.5.2020

[135] רופא. ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן-גוריון.

[136] הסארס נעלם באותה מהירות ופתאומיות שבה הופיע, והקטלניות המאומתת שלו אמנם הייתה כ 10% אבל שיעור התמותה היה זניח.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%90%D7%A8%D7%A1

[137] שואלים אותי קוראים אחדים של החיבור: מדוע בחרתי להשוות למדינות סקנדינביות ולא לבלגיה, למשל. התשובה: בלגיה אמנם נמצאה הרבה חודשים בראש מדינות העולם (למעט סן מרינו הזעירה, ולאחרונה פרו חלפה על פני בלגיה) בתמותה לנפש, אך איננה יכולה לשמש כמדד ייחוס משום שמערכת הבריאות שלה קרסה. שבדיה, בעלת מערכת בריאות איתנה עם כמות עודפת של מנשמים עד כדי כך שהרשתה לעצמה לשלוח מנשמים לאיטליה, מבלי שהדבר גרם למחסור אצלה למרות התחלואה הגבוהה של חולים קשים.

[138] בשבדיה הרשויות נוקטות במעט מאד הגבלות כך שתמותה בשלב הראשון של ההדבקה – גבוהה יחסית מתוך מטרה שהתמותה הכללית בסוף התהליך לא תהיה גבוהה מהחלופות, וזאת במטרה להימנע מלשלם את מחיר הכלכלי ושינוי אורח החיים. למרות זאת אינדיקטורים כלכליים מראים שהמצב הכלכלי של שבדיה דומה לשאר אירופה גם ללא סגר מדינתי.

[139] https://www.indexmundi.com/facts/visualizations/age-distribution/#country=il שיעור התמותה עומד בקירוב ביחס ישר לאחוז המבוגרים; לכן חשוב לבחור במדינות עם אחוז מבוגרים דומה. בפינלנד 22% ובנורבגיה 17% בשבדיה 20% (בערך ממוצע בין פינלנד ונורבגיה).

[140] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A3_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94

[141] לשבדיה יש יתרון טבעי במלחמה במגפה משום שכשליש ממשקי הבית בשבדיה הם של אדם אחד – ריחוק חברתי טבעי,

[142] מתבסס על ההנחה שכ 42% מהחולים הקשים במרבית מערכות הבריאות אינם מתאוששים ומתים. ראה פרק 2

[143] לאחר התאמה לגודל האוכלוסייה

[144] 1323/136=9.7

[145] https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3810032,00.html

[146] כוונת ד"ר טנגל היא שחסינות עדר תושג באופן טבעי, בגלל חוסר המגבלות, וזאת עקב מספרי התחלואה הגבוהים.

[147] https://www.telegraph.co.uk/news/2020/05/20/sweden-becomes-country-highest-coronavirus-death-rate-per-capita/

[148] https://www.israelhayom.co.il/article/767305 3.6.2020

[149] https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.8816252

[150] רופא, אפידמיולוג

[151] רק בסוף יולי ניכרת האטה של המגפה בשבדיה.

[152] בממוצע, מתחילת המגפה

[153] ישראלית שהתגוררה זמנית בשבדיה; סטודנטית לתואר שני למדיניות ציבורית.

[154] https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.8824825

[155] https://www.zman.co.il/121962/print/ 24.6.2020

[156] https://en.ssi.dk/surveillance-and-preparedness/surveillance-in-denmark/annual-reports-on-disease-incidence/influenza-season-2018-2019

[157] https://www.dst.dk/en/Statistik/emner/befolkning-og-valg/doedsfald-og-middellevetid/doedsfald

[158] חצי שנה היא סוף 2017 + חצי שנה תחילת 2018.

[159] "מסתבר שמגפת הקורונה חידדה גבולות בין מדינות וטשטשה גבולות אחרים: בין מומחים והדיוטות, בין מדענים וחובבי מדע, בין אפידמיולוגים בהכשרתם ויודעי דבר מטעם עצמם. כתבי חוץ, עיתונאֵי חצר, שלוחי מצווה, בעלי חשבון פייסבוק, ואפילו סתם בעלי מקלדת – כולם מזהים מגמות, מחשבים קיצים, ומוכיחים באותות ובמופתים איך טעו פרופסורים שסירבו לזמר עם המקהלה. ניחא. בין כל המכות שהנחיתה הקורונה, זאת נמנית עם הקלות ביותר"
https://www.zman.co.il/115716/ 3.6.2020

[160] https://www.themarker.com/wallstreet/1.8871464 25.5.2020

[161] https://denversdietdoctor.com/about-ivor-cummins-bechem-ceng-miei/

[162] https://www.youtube.com/watch?v=8UvFhIFzaac&feature=youtu.be 8.9.2020

[163] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001343544 24.9.2020

[164] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001349081 11.11.2020

[165] https://www.theguardian.com/world/2020/nov/16/sweden-limits-public-gatherings-to-eight-people-amid-covid-surge 16.11.2020

[166] https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-1.9309448 15.11.2020

[167] https://msphere.asm.org/content/5/5/e00637-20

[168] רופא אונקולוג בבי"ח שיבא https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%A7%D7%94

[169] https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C 29.11.2020

[170] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001352125 7.12.2020

[171] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001353464 17.12.2020

[172] https://www.thelocal.se/20201218/swedish-prime-minister-stefan-lofven-press-conference-coronavirus 18.12.2020

[173] https://www.rambam-medicine.org.il/category/and-what-if-the-whole-world-is-wrong

[174] אורלי וילנאי וגיא מרוז

[175] https://www.mako.co.il/news-columns/2021_q1/Article-40d05941f186771026.htm 4.2.2020

[176] https://en.wikipedia.org/wiki/Herd_immunity

[177] הסיבה לתחום הרחב נובעת מהמידע הלא מדויק אודות מקדם ההדבקה של קורונה (1.4 עד 3.9)

[178] https://www.ynet.co.il/health/article/S1IlZSpFL

[179] בעל תואר שלישי במדעי החיים, מכון דוידסון.

[180] שבהנחה שמקדם ההדבקה של קורונה מגיע, לפי המאמר, אפילו ל 5.7

[181] חסינות צולבת היא מצב שבו חשיפה למחולל מחלה אחד מגינה על הנדבק מפני מחוללי מחלה דומים לו.

[182] https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 9.10.2020

[183] https://www.safe-covid19-israel.online/

[184] 0.73 לעומת 0.039% (נספח א6)

[185] 1.82% לעומת 0.115% (נספח ג4)

[186] "הטל ספק" – בסיס התורה של הפילוסוף רנה דקארט.

[187] במערכת הביטחון זה נקרא "צוות אדום".

[188] https://www.93fm.co.il/radio/606687/?utm_source=site&utm_medium=burger-menu

[189] עדיין גם לאחר הנתונים המשכנעים, איש (פרט לפרופ' רוטשטיין) מבין מכחישי-הקורונה לא חזר בו.

[190] https://www.worldometers.info/coronavirus/ 20.3.2021 שעה 05:00 שעון ישראל

[191] https://www.worldlifeexpectancy.com/iceland-influenza-pneumonia

[192] 68/34000=0.002 (בהנחה ש 10% מהאוכלוסייה נשאית שפעת סימפטומטית)

[193] סעיף 5.7

[194] 68*0.327=22

[195] 0.2%*0.327=0.065%

[196] https://icelandmonitor.mbl.is/news/news/2020/05/29/less_than_one_percent_has_antibodies_to_coronavirus/ 29.5.2020

[197] נכון ל 15.5.2020 מועד הסקר

[198] https://www.worldlifeexpectancy.com/malta-influenza-pneumonia

[199] 180/44000=0.004 (בהנחה ש 10% מהאוכלוסייה נשאית שפעת סימפטומטית)

[200] סעיף 5.7

[201] 180*0.327=59

[202] 0.4%*0.327=0.131%

[203] https://data.worldbank.org/indicator/sp.pop.65up.to.zs שנת 2018

[204] 1.5.2020

[205] "Simplicity is the Ultimate Sophistication" (Leonardo da Vinci)

[206] מספר מתים ביחס למספר נשאים (כולל לא מזוהים).

[207] שאינני מתאר אותן במסמך זה (שמתחשבות גם ביחס תחלואה של 2.7)

[208] קטלניות בפועל = קטלניות מאומתת לחלק ב 2.7 לפי איסלנד (בהיעדר נתון אחר).

[209] הפרמטר היחידי במודל הוא אחוז המבוגרים באוכלוסייה (מעל גיל 65).

[210] https://www.worldometers.info/coronavirus/1 20.3.2021 שעה 05:00 שעון ישראל

[211] https://www.statista.com/statistics/1099517/japan-coronavirus-patients-diamond-princess/

[212] Estimating the infection and case fatality ratio for COVID-19 using age-adjusted data from the outbreak on the Diamond Princess cruise ship

[213] Centre for the Mathematical Modelling of Infectious Diseases, Department of Infectious Disease Epidemiology, London School of Hygiene and Tropical Medicine, London, United Kingdom

[214] לא ברור לי מניין נובע ההבדל, ולכן מי יותר מהימן.

[215] להגדרה – ראה פרק 2

[216] https://www.statista.com/statistics/1099517/japan-coronavirus-patients-diamond-princess/

[217] הסימפטומטיים פחות 20% מהם + 20% אסימפטומטיים לבדיקות ביטחון רפואי.

[218] https://www.worldometers.info/coronavirus/1 20.3.2021 שעה 05:00 שעון ישראל

[219] יאיר שרקי מערוץ 12 הראה שבחברה החרדית מטופל מספר לא מבוטל של חולים קשים בקהילה. כמות זו של חולים קשים אינה נמנית על הספירה הרשמית. הטיפול הקהילתי אינו כולל מונשמים (הנשמה והרדמה).
https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q4/Article-5412a0e6c781571026.htm 11.10.2020

[220] מקור: https://www.google.com/search?sxsrf=ALeKk00T0ceYz6db4en1eD6bsBUg3uPHeg%3A1605708727468&ei=tyu1X7CRHL-AhbIPy_qj8AM&q=+mortality+stockholm+county+coronavirus&oq=+mortality+stockholm+county+coronavirus&gs_lcp=CgZwc3ktYWIQAzoHCCMQsAMQJzoHCAAQsAMQHjoECCMQJzoECAAQHjoHCCMQsAIQJzoGCAAQDRAeULInWKptYIl9aAVwAHgAgAGjAYgB1RKSAQQwLjE3mAEAoAEBqgEHZ3dzLXdpesgBA8ABAQ&sclient=psy-ab&ved=0ahUKEwjwyMCSo4ztAhU_QEEAHUv9CD4Q4dUDCA0&uact=5 נכון לסוף יום 15.12.2020

[221] 1.82/0.29 = 6.3

[222] https://www.youtube.com/watch?v=7XFOeoBG2_0&t=3s 27.6.2020

[223] בעל תואר שלישי בסטטיסטיקה. מנהל הלמ"ס

[224] https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-794392 8.10.2020

[225] נספח ג2

[226] ההנחה שלי שה 10.8 מייצג בקירוב את אמצע טווח הזמנים של איסוף הנתונים 1.7 עד 20.9.

[227] אולי גם תוצאת הקירוב שלי זקוקה לנירמול

[228] https://www.who.int/bulletin/online_first/BLT.20.265892.pdf

[229] שהוזכר בפרק 10

[230] https://noamsark.org/2020/10/26/coronavirus-ifr-the-curse-of-fatal-death/ 26.10.2020

[231] חבר סגל באוניברסיטת וולונגונג אוסטרליה

[232] https://www.ynet.co.il/health/article/ry5f5ov5w#autoplay 22.11.2020

[233] https://newseu.cgtn.com/news/2020-11-09/Could-Slovakia-s-mass-testing-change-Europe-s-COVID-19-strategy–VfSEfNFvk4/index.html 9.11.2020

[234] worldometer

[235] לא נכללו ב worldometer

[236] 1% חיוביים מ 3.6 מיליון נבדקים בסבב השני

[237] לא נכללו ב worldometer

[238] 0.63% חיוביים מ 3.6 נבדקים בסבב השני

[239] https://www.indexmundi.com/facts/visualizations/age-distribution/#country=sk

[240] https://www.youtube.com/watch?v=jTBXImirYgY 30.12.2019 החל מדקה 00:30

[241] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001322593 20.3.2020

[242] ראה סעיף 4.4 לעיל

[243] https://ch10.co.il/news/591776/#.Xu0da2gzZPY 5.5.2020

[244] באותה הזדמנות פרופ' לס קיבל ממני קישור לחיבור שאתם מעיינים בו ברגע זה.

[245] פרופ' לס שלח לי, לבקשתי, את המאמר.

[246] https://link.springer.com/article/10.1007/s15010-011-0153-1 2.9.2011

[247] למעשה ה ICDC

[248] המרכז הישראלי לבקרת מחלות במשרד הבריאות

[249] https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/Infectious_diseases/Pages/CWR.aspx

[250] מה שיפה בדוחות אלה היא ההשוואה על בסיס של 100,000 תושבים, עובדה שמנטרלת את התמותה בגלל גידול האוכלוסייה.

[251] להזכיר לקורא שהמת הראשון מקורונה בישראל נפטר ב 20.3.2020 בסוף השבוע ה 14 (שבו התחילה להיות מזוהה "תמותה עודפת") כבר נספרו בישראל 44 מתים מקורונה.

[252] למ"ס, פטירות של תושבי ישראל לפי שנה וחודש 2000 עד 2020 מ 31.8.2020
https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D.aspx

[253] למ"ס, השנתון הסטטיסטי מספר 70 לוח 2.1
https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2019/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-2019-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8-70.aspx

[254] זאת למרות הזדקנות האוכלוסייה. ניתן להסביר הפחתה זו בשיפור מתמיד של מערכת הבריאות בישראל.

[255] (5.237-5.053)/8=0.023

[256] https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Pages/2020/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94.aspx

[257] נתעלם – לשם הפשטות – מגידול זעיר של האוכלוסייה מ 2019 ל 2020.

[258] https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D.aspx

למ"ס, פטירות של תושבי ישראל לפי שנה וחודש 2020 עד 2020 31.8.2020

[259] 14792-14371=421

[260] לפי ה WORDOMETER בארבעת החודשים אפריל-יולי מתו 492 איש מקורונה בישראל – באותו סדר גודל של רישום הלמ"ס (421). ההפרש עשוי להיות מוסבר ע"י תמותה נמוכה יותר בענפים אחרים למשל: ירידה של 6 איש בתאונות דרכים, וירידה של 10 איש בתאונות עבודה באותם ארבעה חודשים. כמו כן לא מן הנמנע שהתמותה הרשמית ממחלות רקע כגון סרטן ומחלות לב פחתה מפני שהחולים בהן חלו בקורונה ונפטרו.

[261] שתי התחזיות שלי לגבי 2020 דומות, אבל באופן מפתיע ודי מקרי גם זהות.

[262] http://actualic.co.il/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D-%D7%9C%D7%A1-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%94-%E2%80%A2-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%93%D7%91/ דקה 05:40

[263] פיזיקאי, בעבר המדען הראשי של הוועדה לאנרגיה אטומית.

[264] https://www.themarker.com/law/.premium-1.9177342 23.9.2020

[265] טענה שלי כלפי הלמ"ס

[266] 1,147 מתים עד 15.9.2020 לעומת 512 עד 31.7.2020

[267] סוף מארס-יולי 2020

[268] https://www.ynet.co.il/article/S16dqcOHD#autoplay

[269] לפי worldometer ב 31.8.2020 939 מתים וב 31.3.2020 20 מתים. ההפרש 919

[270] https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IDMHMK&c41t4nzVQ=GMG 15.10.2020

[271] https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D.aspx 9.3.2020 פטירות של תושבי ישראל לפי חודש פטירה

[272] לפי worldometer ב 31.1.2021 4,796 מתים וב 31.3.2020 20 מתים. ההפרש 4,776

[273] https://www.ft.com/content/a2901ce8-5eb7-4633-b89c-cbdf5b386938 מה 25.9.2020

[274] כלומר, עד סוף אוגוסט 2020

[275] https://13tv.co.il/item/entertainment/shai-beshidur/season-07/episodes/yeddb-2037655/ 10.7.2020

[276] https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/07062017_3.aspx

[277] http://midaat.org.il/articles/diseases/covid19/death-cause/

[278] אני גם משפטן

[279] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A3#%D7%90%D7%A9%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%9D

[280] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%9D

[281] Public Health England

[282] https://assets.publishing.service.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/916035/RA_Technical_Summary_-_PHE_Data_Series_COVID_19_Deaths_20200812.pdf

סעיף 4.1

[283] ציטוט מסעיף 5.2:
Both measures will be published daily on the GOV.UK dashboard and weekly in the PHE surveillance report.

[284] ההבדל בין שתי אמות המידה נכון ל 12.8 הוא שהתמותה עד 28 יום מהווה כ 88% מהתמותה עד 60 יום.

[285] https://www.gov.uk/government/publications/national-covid-19-surveillance-reports

[286] מי שהפנה את תשומת לבי לקריטריון הבריטי הוא קורא בשם א"א שגם הוא, לא שם לב שזו תוספת ולא שינוי קריטריון, וכוונתו הייתה ללמדני שגם נתוני הקורונה (ולא רק נתוני השפעת) – מוטעים.

[287] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001339255 13.8.2020

[288] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%A8%D7%96

[289] אינני יודע מה הסיבה שהתחקיר הוסר.

[290] http://actualic.co.il/%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%A0%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99/

[291] היה דובר משרד הבריאות נכון למועד התגובה. בסוף אוקטובר 2020 אייל בסון התפטר מתפקידו.

[292] שכן פנייתי אליו בתחילת המגפה לא נענתה.

[293] https://www.rambam-medicine.org.il/category/corona-virus-part-f

[294] https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/04112019_1.aspx

[295] https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/rafi_reshef_intimate-s2/VOD-ff88f18e8b13271027.htm?sCh=d272aabe78d40710&pId=957463908 ערוץ 12, 20.5.2020

[296] 8.4.2020

[297] חתן פרס ישראל בפסיכולוגיה וחבר האקדמיה הלאומית למדעים

[298] https://mida.org.il/2020/06/02/%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%93%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D-%D7%9C%D7%A1/ 2.6.2020

[299] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F

[300] בינתיים, נכון ל 2.9.2020 שיעור התמותה עלה עוד יותר: 10 מדינות מעל הממוצע העולמי באופן מנורמל, ומהן 8 באפן מוחלט.

[301] https://www.indexmundi.com/facts/visualizations/age-distribution/#country=il

[302] לפי היחס שבין אחוז המבוגרים באותה מדינה לממוצע העולמי (9%).

[303] https://tradingeconomics.com/qatar/population-ages-65-and-above-percent-of-total-wb-data.html

[304] ניתן לקבוע שהתחלואה במדינות המזרח התיכון כגון: קטאר, בחריין, עומן, כווית, סעודיה, אירן, ישראל מהגבוהות בעולם (ראה נספח ד6').

[305] נספח א5

[306] https://www.inn.co.il/News/News.aspx/442439 5.7.2020

[307] https://www.israelhayom.co.il/article/802011 17.9.2020

[308] על משקל: "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות…"

[309] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001343707 24.9.2020

[310] https://www.israelhayom.co.il/article/807689 8.10.2020

[311] https://www.zman.co.il/136294/ מ 9.8.2020

[312] (12/5)*8962=21509

[313] רופא בתחום הפתולוגיה

[314] https://hasifot.com/v/482 21.11.2020

[315] https://github.com/mbevand/covid19-age-stratified-ifr

[316] https://he.wikipedia.org/wiki/GitHub

[317] 1/0.575=1.74

[318] 10/2769=0.36% לפי ה worldometer

[319] אני נותן שוב את דוגמת הסארס עם קטלניות גבוהה על הנדבקים והשפעה זניחה על האוכלוסייה.

[320] לפי worldometer נכון ל 18.1.2021 שעה 05:00 שעון ישראל

[321] קטלניות מאומתת CFR = תמותה כוללת מתוך כלל המקרים המאומתים מתחילת המגפה.

[322] זמנית – משום שצפויה תמותה נוספת מתוך המקרים הקיימים (גם ללא התווספות מקרים נוספים).

[323] https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_life_expectancy#UNDP_(2018) ממוצע תוחלת החיים העולמי 70.4

[324] https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_body_mass_index 2015

[325] https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.9219822 אבי בר אלי 8.10.2020

[326] https://www.imperial.ac.uk/media/imperial-college/medicine/sph/ide/gida-fellowships/Imperial-College-COVID19-Europe-estimates-and-NPI-impact-30-03-2020.pdf

[327] 59,000/25,000,000=0.24%

[328] על פי ההנחות של אותו מודל.

[329] לפי אתר WORDOMETER

[330] לאחר זמן מפרוץ המגפה, נראה ש'מכפיל התחלואה' אופייני נע בין 3 ל 6 ואינו מגיע למכפיל עצום כמו 62

[331] https://www.youtube.com/watch?v=8zhZuibeVdI&t=1136s דקות 17:49 עד 19:30

[332] 10.4.2020

[333] https://e.walla.co.il/item/3373394 13.7.2020

[334] https://13news.co.il/item/news/domestic/health/coronavirus-fraud-1090694/ 6.7.2020

[335] https://publichealth.doctorsonly.co.il/2020/08/202739/

[336] https://www.israelhayom.co.il/article/748009 2.4.2020

[337] https://www.youtube.com/watch?v=4jet9CqfBmw 1.6.2020 ערוץ כאן 11

[338] https://www.youtube.com/watch?v=Se25EG_KUec 2.7.2020 ערוץ כאן 11

[339] http://www.ice.co.il/social/news/article/782355 19.7.2020

[340] דה מרקר

[341] גלי צה"ל

[342] עד לאחרונה המנהל המקצועי של עמותת 'מדעת'

[343] http://www.ice.co.il/social/news/article/782172 14.7.2020

[344] https://13tv.co.il/item/entertainment/hatzinor/season-01/episodes/c5lg7-2046735/ דקה 4:22 11.8.2020

[345] כתב לענייני בריאות של "ישראל היום".

[346] https://www.israelhayom.co.il/article/765787 30.5.2020

[347] https://www.israelhayom.co.il/article/785587 28.7.2020

[348] https://www.israelhayom.co.il/article/800323 12.9.2020

[349] בה בשעה שרשת (ערוץ 13) אכן נתנה במה אוהדת ללא מעט מכחישי-קורונה, עמר מניב יצר כתבה מצולמת (שהוקרנה בערוץ 13 בשני חלקים) נגד מכחישי קורונה, ביניהם נגד דני וידיסלבסקי. https://13news.co.il/tags/corona_conspiracy/

[350] https://www.the7eye.org.il/390342 7.10.2020

[351] https://www.the7eye.org.il/389735 7.10.2020

[352] https://www.israelhayom.co.il/opinion/838029 7.1.2021

[353] https://noamsark.org/2021/01/02/covid-19-infodemic/ 2.1.2021

[354] https://www.inn.co.il/news/466946 6.2.2021

[355] https://www.haaretz.co.il/gallery/opinion/1.9530574 11.2.2021

[356] https://www.israelhayom.co.il/article/850063 13.2.2021

[357] https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-823792

[358] https://www.youtube.com/watch?v=fsT7S1vGwqA 30.12.2020

<span dir=rtl>3תגובות ל‘קורונה ושפעת’</span>

Add yours

מוטי רז הגיב:

25 באפריל 2020 ב- 21:42

ניתוח מיקצועי ומשכנע, לא בכדי הסינים נקטו בצעדי בידוד אגרסיבים.

אהבתיאהבתי

להגיב
ד"ר פוריה דבדבני הגיב:

26 באפריל 2020 ב- 13:09

מרתק לקרוא מאמר כזה, שנכתב עם המון תשומת לב ופניה למקורות שהם היום אולי רבים אך לא מוחלטים. כוירולוגית בדימוס. גם אני מאמינה שנגיף השפעת , איננו נגיף הקורונה . אך כמי שהיתה בעבר קרובה למדע. חוסר מידע אמין, מאמרים ועבודות מחקר מאושרות אני יכולה לקרוא לתגובתי רק "תחושת בטן" אני עדיין מאמינה שריחוק חברתי , חוסר התקהלות ( ואפילו הסגר) עם משנה זהירות הוא העזר המידי למניעת הדבקה ומוות מיותר. וזה עד שימצא פתרון טוב יותר. תודה על המאמר

אהבתיאהבתי

להגיב
גרונר הגיב:

16 במאי 2020 ב- 11:48

מעניין ונראה משכנע!
האמירה והניתוח שהקורונה היא בהחלט בסדרי גודל (4, 5) יותר מהשפעת נראית לי אמיתית!

אהבתיאהבתי

להגיב

קורונה ושפעת

<span dir=rtl>3תגובות ל‘קורונה ושפעת’</span>

Add yours

כתיבת תגובה לבטל

חיפוש

קטגוריות

לשתף

קשור

<span dir=rtl>3תגובות ל‘קורונה ושפעת’</span>

Add yours

כתיבת תגובה לבטל

חיפוש

קטגוריות